פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...
פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...

חפש בעלי מקצוע:

חפש
http://www.gag-lachayot.co.il/?utm_source=PETENET&utm_medium=Popup&utm_campaign=banner_desketop

מאה שנים לפנג הלבן

עשרות שנים לפני התפתחות מדע האתולוגיה, תיאר הסופר ג'ק לונדון באופן מרתק וסוחף את קורותיו ומחשבותיו של כלב-זאב בערבות המושלגות של ארצות-הברית. לרגל מאה שנה לכתיבתו ופרסום תרגום חדש לספר, סוקרת נעמה הראל את פנג הלבן.

מאה שנים לפנג הלבן

לונדון באלסקה
ג'ק לונדון (בתמונה) נולד בשכונת פועלים בסן פרנסיסקו בשנת 1876. ב-1897 יצא לאלסקה, כחלק מהגל הגדול של הבהלה לזהב. לונדון חזר מאלסקה שנה לאחר מכן ללא כל רווח, אך עם שאיפה מוגדרת להיות סופר. סיפוריו המפורסמים ביותר, קריאת הפרא (The Call of the Wild – 1903) ופנג הלבן (1906), התבססו על חוויותיו באלסקה והעמידו במרכזם בעלי-חיים. עד מהרה הפך לונדון לסופר האמריקאי המצליח ביותר בזמנו. בשנת 1917, בגיל 40, התאבד.



חלק ראשון: דע את האויב
פנג הלבן מחולק לחמישה חלקים, כשכל אחד מארבעת האחרונים עוסק בשלב אחר בחייו של פנג, ואילו הראשון הוא סיפור נפרד, שאינו מהווה חלק מסיפורו של פנג. חלק זה מסופר מנקודת-מבט של שני אנשים, העורכים מסע בערבות המושלגות באלסקה בליווי שישה כלבי מזחלת. להקת זאבים סוגרת עליהם, וכל לילה טורפת אחד מהכלבים. אף שכבר בפרק זה לונדון מגלה כישרון יוצא-דופן בתיאור בעלי-חיים, הפרק נענה למודל המקובל בספרות הטבע האמריקאית, ששיאה במובי דיק של מלוויל (1851) – הסיפור מסופר מנקודת-מבטו של האדם, ואילו בעלי-החיים הם האויב האכזר המאיים עליו. המעקב אחר התנהגותן של החיות והניסיון להבין את המתרחש בנפשן הם בבחינת "דע את האויב" – כדי שהן לא יהרגו אותך וכדי שתוכל אתה להרוג אותן. אך עם תום הפרק הראשון נזנחים בני-האדם – מעתה ועד סוף הסיפור הם יהיו דמויות משנה בלבד, ונקודת-המבט תהיה חייתית. בדיעבד, המודל הסטנדרטי של סיפורי הטבע מובא כדי לחרוג ממנו.

חלק שני: בוקר טוב עולם!
בניגוד לבאק (Buck), גיבור "קריאת הפרא", שמתחיל את חייו ככלב ביתי לכל דבר עד שהוא נחטף לשמש ככלב מזחלת, פנג עושה את הכיוון ההפוך. סיפורו מתחיל בסיפורה של להקת זאבים, כשאחת הזאבות ממליטה גורים במערה. הרעב מביא למות אביו וכל אחיו, ופנג נשאר גור בודד לאימו. הסיפור עוקב אחר גדילתו של הגור בחודשיו הראשונים בטבע – מתלות מוחלטת באימו ועד לעצמאות חלקית ולהיכרות הדרגתית עם העולם. אחד התיאורים המעניינים בסיפור הוא יחסו למערה ויציאתו ממנה, תיאור שמזכיר – ודאי לא במקרה – את משל המערה של אפלטון:

קסם המשיכה אל האור גבר אצל הגור האפור מיום ליום. בהתמדה עקשנית היה יוצא למסעות-הרפתקה בני מטר אל עבר פתח המערה, ובאותה התמדה היה נהדף תמיד בחזרה. הוא פשוט לא ידע שזהו פתח; הוא לא ידע שום דבר על פתחים – אותם מעברים שדרכם אפשר לעבור ממקום אחד למקום אחר. הוא לא הכיר כל מקום אחר, ובוודאי לא הכיר כל דרך להגיע לשם. כך שבשבילו היה פתח המערה סתם קיר – קיר של אור. (עמ' 64)
בשונה מכל התנסות עם קירות אחרים, נראה היה כאילו קיר זה נסוג מפניו ככל שהתקרב אליו. חרטומו העדין, שנשלח לפניו בחשש, לא התנגש בשום דבר קשיח.
דומה היה כי החומר שממנו הקיר עשוי היה רך וחדיר כמו האור עצמו. ומכיוון שלא הבין את טבעו, נכנס הגור האפור אל תוך מה שהיה מבחינתו קיר, וטבל בחומר שממנו היה עשוי.
החוויה הייתה מבלבלת. הוא מעד דרך חומר מוצק. והאור הלך והתגבר כל הזמן. (עמ' 70-69)
 
שלוש כריכות ל"פנג הלבן", מבין עשרות מהדורות שראו אור.
האיורים ממחישים כיצד תפסו רוב המעצבים את דמותו של פנג: כזאב לכל דבר.



חלק שלישי: קצת כלב, הרבה זאב
רק בפרק השלישי פוגש פנג בני-אדם – אינדיאנים שהמאהל שלהם סמוך ליער שבו הוא חי. אחד האינדיאנים מתכופף לעברו ומתכוון לאחוז בו, והגור חושף לעברו את ניביו. האינדיאני מופתע מניביו הלבנים ומעניק לו את השם "פנג הלבן", שפירושו "ניב לבן". אימו מגיעה לחלצו, אך לתדהמת הגור היא מגלה סימני כניעה. משיחה בין האינדיאנים מסתבר לקוראים כי אימו היא חצי זאבה וחצי כלבה, שגודלה על-ידי השבט, עד שברחה והצטרפה ללהקת זאבים. פנג הוא אפוא שלושת-רבעי זאב ורבע כלב. אינדיאני בשם בונה אפור מחליט לגדל את האם ובנה ככלבי מזחלת. מכאן ואילך משתנים חייו של הגור ושני כוחות סותרים פועלים בו במקביל: לצד הדחף לחופש מתפתחת בו בהדרגה גם תלות בבני-אדם וכמיהה לקרבתם. כאשר השבט נודד, מסתתר פנג ומחליט לנטוש את המחנה ולחזור לחיי הבר, אך עד מהרה הוא מגלה שהשתנה:
החשיכה כבר החלה לרדת, ובמשך שעות אחדות שיחק בין העצים, נהנה מהחירות החדשה. ואז, פתאום, הבחין בבדידותו. [...]
וחוץ מזה, היה גם קר. לא הייתה בסביבתו דופן חמה של טיפי שאפשר להתכרבל לצדה. הכפור הקפיא את כפות רגליו, והוא הרים לסירוגין רגל קדמית אחת ואחר-כך את השנייה. הוא כרך את זנבו העבות סביב רגליו בכדי לחמם אותן, ובאותו זמן ראה חיזיון. לא היה בכך שום דבר מוזר. בעין הפנימית שלו הייתה טבועה סדרה של תמונות-זיכרון. הוא ראה שוב את המחנה, ואת האוהלים החרוטיים, ואת הזוהר של אש המדורות. הוא שמע את קולותיהן הגבוהים של הנשים והחדים של הנשים, את הקולות העבים והמחוספסים של הגברים, ואת הנהימות של הכלבים. הוא היה רעב, ונזכר בנתחי הבשר והדגים שהושלכו לעברו. פה לא היה בשר; לא היה פה דבר פרט לדממה המאיימת והבלתי-אכילה.
תקופת השעבוד ריככה אותו. החופש מאחריות החליש אותו. הוא שכח כיצד לדאוג לעצמו. הלילה פיהק מסביבו. חושיו, שהתרגלו לזמזום ולרחש של המחנה, לרשמים בלתי פוסקים של מראות וצלילים, נותרו עתה בחוסר מעשה. לא היה שום דבר לעשות, או לראות, או לשמוע. (עמ' 113)

עד מהרה מתחרט פנג ורודף אחר השבט עד שמשיגו, כדי לחזור לחיות בקרבו. 


 
שלוש גישות אחרות לפנג הלבן: מימין גרסה משונה ונדירה, המציגה את פנג כזאב "מפלצתי"; משמאל כריכה לגרסה קולית של הספר, ובה מודגשת הכלביות של פנג (לצד כלבה) – שנפוצה יותר בגרסאות המוגשות לילדים; ובמרכז כריכת DVD לאחד מן העיבודים הקולנועיים לסרט – ובאופן טיפוסי עוברת דמות האדם למרכז, בניגוד לגרסאות הספרותיות.

חלק רביעי וחמישי: מאויב לאוהב
 כלבי השבט אינם מקבלים את פנג לחברתם והוא הופך לכלב תוקפני במיוחד. תוקפנותו קורצת למארגן קרבות כלבים לבן, שמצליח לשכנע את בונה אפור למכור לו את פנג. הפרק הרביעי עוסק בתקופה השחורה בחייו של פנג – הוא עובר התעללות קשה וחי חיים קשים ככלב קרבות. בפרק החמישי והאחרון, פנג נגאל: וידון סקוט, בנו של שופט מקליפורניה, פודה אותו ולראשונה בחייו הוא חווה קשר של אהבה עם בן-אדם, עד להפי-אנד המסורתי שבו הוא מעמיד צאצאים. בפרק האחרון, שנקרא "הביות", פנג הוא הרבה יותר כלב מאשר זאב – פנג הוא מודל לנאמנות האולטימטיבית, וכאן לונדון מתכתב עם המסורת של ייצוג כלבים (בניגוד לחיות בר) בספרות, מבלי לחרוג ממנה באופן מהותי.

תוך התכתבות עם מסורת ייצוגי חיות בספרות, מחיות בר ועד סיפורי כלבים, לונדון מעמיד ב"פנג הלבן" דמות חייתית מורכבת, המתוארת באופן ריאליסטי, תוך שימוש מינימלי בהאנשה. מורכבותו של פנג, כדמות המונעת על-ידי קונפליקט מתמיד בין דחפים סותרים, היא הישג ספרותי יוצא-דופן גם כיום, מאה שנה לאחר כתיבת הסיפור. המהדורה העברית החדשה (בתמונה) מלווה באיורים מרהיבים של פיליפ מונק ובשפע הערות חוץ-ספרותיות, השופכות אור על חיי הזאבים והאינדיאנים בצפון אמריקה (הוצאת כינרת, תרגום: יעל ענבר). גם מהדורה זו היא סיבה טובה לחזור לסיפור.

פורסם במקור באתר אנונימוס

אולי יעניין אותך:

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

מזון וציוד לחיות מחמד ב10% אחוז הנחה ומשלוחים חינם! בכפוף לתקנון

קבלו קופון עכשיו »