לעיתים ההחלטה מתקבלת ברגע, ולעיתים היא מגיעה אחרי מחשבה רבה. למרות זאת, לא תמיד החתול הקיים בבית שמח לקבל את התוספת החדשה.הוא עשוי להראות תוקפנות, או להתחיל לסמן טריטוריה בתוך הבית. ישנם מספר דברים אותם ניתן לעשות בכדי להקל על המפגש, ולעזור לחתול הוותיק לקבל את החדש.
כאשר מביאים את החתול החדש, כדאי לסגור את החתול הוותיק בחדר, ורק אז להכניס את החתול החדש. באופן זה, החתול הקיים לא יאלץ לראות את החתול החדש. את החתול החדש יש להכניס ישירות לחדר אחר, בו יהיו לו כלי מים ואוכל נפרדים, וכן ארגז חול (אשר ימוקם רחוק ככל האפשר מכלי המים והאוכל).
את החתול החדש יש להשאיר סגור בחדר לתקופה של כשלושה שבועות. דבר זה יאפשר לחתול השני להתרגל לקולות אותם משמיע החתול החדש. בנוסף, דבר זה ימנע הדבקה של החתול הוותיק במחלות אותן עשוי להעביר החתול החדש. חשוב לתת לחתול החדש תשומת לב מספיקה במהלך תקופה זו, ולשחק איתו בצעצועים אינטראקטיביים.
לקראת סוף התקופה, ניתן להתחיל "להעביר ריחות" בין שני החתולים. אפשר לקחת גרב נקייה, לשים אותה על היד וללטף בעזרתה את אחד החתולים. לאחר מכן, יש להניח את הגרב הזו סמוך לכלי האוכל של החתול השני. במידה והחתולים משתמשים במיטות חתולים, בשמיכה או בכרית, כדאי להחליף את מקומות המרבץ הללו בין החתולים. ניתן גם להשתמש באותם צעצועים עבור שני החתולים.
כאשר החתולים לא מראים סימני תוקפנות או עצבנות לחפצים עם הריח של החתול השני, אפשר להתקדם לשלב הבא – מפגש פנים מול פנים. במידה ויש בבית יותר מחתול ותיק אחד, רצוי לבצע מפגש כזה עם כל חתול בנפרד.
יש להכין קערות עם אוכל חתולים האהוב עליהם במיוחד, לרוב אוכל משומר. את הקערות יש להניח בקצוות המרוחקים של החדר בו יערך המפגש. לאחר מכן, ניתן להכניס את החתול הוותיק לחדר, ומייד אחריו גם את החתול החדש. כאשר הראשון מביניהם מסיים לאכול, יש להפריד אותם מחדש. אחרי מספר מפגשים כאלו, אפשר להשאיר את החתולים מספר שניות גם לאחר שהראשון סיים לאכול. במידה ואין סימני תוקפנות או פחד מוגזם, יש להגדיל בהדרגה את משך הזמן בו החתולים שוהים באותו החדר, וכן לקרב מעט את הקערות זו לזו. אפשר להוסיף משחקים אינטראקטיביים, כאשר כל אדם משחק עם חתול אחר.
בכל שלב, במידה וישנם סימני תוקפנות, מומלץ לחזור מספר צעדים אחורה, ולהמשיך משם בקצב איטי יותר.
ניתן להשאיר את החתולים יחד ללא השגחה רק כאשר אתם בטוחים שהם מסתדרים היטב יחד.
© כל הזכויות שמורות לאיילה נאור