פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...
פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...

חפש בעלי מקצוע:

חפש
http://www.gag-lachayot.co.il/?utm_source=PETENET&utm_medium=Popup&utm_campaign=banner_desketop

מחלות נפוצות בחמוסים

בכל מקרה של מחלה בחמוס – יש להתייעץ עם וטרינר. לא מומלץ לנסות לטפל עצמאית בחמוס חולה ובוודאי שלא לטפל בחמוס בתרופות של בני אדם שכן תרופות כאלה עלולות להביא למותו!

טפילים חיצוניים:
כמו כל חיית מחמד אחרת גם חמוסים סובלים מפרעושים וקרדיות האוזן (נפוץ יותר) וקרציות (נפוץ פחות). למרות שרוב החמוסים מתגרדים ומאבדים פרווה, ישנם מקרים בהם החמוס רגיש פחות ולא מתגרד. בדיקה תקופתית של העור על ידי סרוק הפרווה בעזרת האצבע בניגוד לכוון הצמיחה עשויה לגלות פרעושים מתרוצצים.

קרדית האוזן עלולה לגרום לדלקת חריפה בתעלת האוזן מעבר לתחושת גירוד והרגשה לא נעימה.

חמוסים קטנים בהרבה מחתולים וכלבים ואין צורך בנגיעות גבוהה מאד של פרעושים על מנת להביא לאיבוד כמות משמעותית של דם.  לכן, יש להקפיד על טיפול מניעתי מתאים למניעת טפילים חיצוניים. הקפידו להתייעץ עם הווטרינר שלכם בטרם תרכשו תכשיר להדברת טפילים חיצוניים משום שלא כל התכשירים מתאימים ובוודאי שלא כולם יעילים מספיק. 

שלשול:
שלשול לכשעצמו אינו מחלה כי אם סימן לבעיה במערכת העיכול. היות וחלק מהגורמים לשלשול עלולים להיות מסוכנים ביותר – יש לפנות לבדיקה וטרינרית בכל מקרה של התפתחות שלשול בחמוס.  

הגורמים לשלשול כוללים:


גוף זר
חמוסים הם "אלופי הבליעה" של גופים זרים (כדורים, גומיות, חתיכות פלסטיק, ריפוד, צעצועים שונים, וכו'). גופים זרים עלולים להביא לחסימה חלקית או מלאה של המעיים. במקרה זה הטיפול הוא כירורגי להוצאת הגוף הזר. המצאות גוף זר במעי תתבטא בעצירות או בשלשול. כמו כן, עלולות להיות הקאות, אפאתיות, התייבשות, איבוד תיאבון וירידה הדרגתית במשקל.  

טפילי מעיים:
חמוסים נדבקים בטפילי מעיים בדומה לכלבים וחתולים ולכן, יש להקפיד על בדיקת צואה או טיפול מניעתי תקופתיים או טיפול מיידי  (תילוע) במקרה של צואה לא תקינה (רכה עד שלשול, דם בצואה וכדומה).  כמו כן, שמירה על רמת הגיינה גבוהה  (ובעיקר ניקיון הצואה) בסביבת החמוס תמנע הדבקות חוזרות.

 מזהמים:
וירוסים וחיידקים עלולים אף הם לפגוע במבנה העדין של המעי ולהביא לשלשול, דם בצואה וכו'.
חיידק מזהם נפוץ במעי חמוסים הוא ה- Campylobacter שגורם לשלשול רירי ודמי, איבוד תיאבון, אפאתיות, ירידה במשקל, התייבשות ועוד. 

כלבלבת:
כלבלבת היא מחלה ויראלית בחמוסים שמביאה לתמותה של 100%(!)
ולכן מומלץ ביותר לחסן את החמוס כנגד מחלה זו.
המחלה מתאפיינת בתחילתה בהפרשות מהעיניים והאף שמתייבשות ויוצרות קרום שמכסה את האזור. לפעמים גם מתפתחת פריחה באזור הסנטר והאגן. המחלה מלווה באיבוד תיאבון, בחולשה ובהרגשה כללית רעה. מאוחר יותר במחלה מתפתחים גם סימנים עצביים כגון רעידות, פרכוסים, תרדמת ומוות. בכל מקרה לחשש של כלבלבת מומלץ לבודד את החמוס מחמוסים אחרים בפרט ומבעלי חיים אחרים בכלל. המתת חסד היא הפתרון היחיד בחמוסים שאובחנו כחולים בכלבלבת.   

שפעת:
חמוסים רגישים ביותר לוירוס השפעת שלנו ועלולים גם להידבק מאיתנו. סימני השפעת בחמוס זהים לסימנים אצלנו (הצטננות, התעטשויות, חום, איבוד תיאבון) והמחלה נמשכת כשבוע ימים. הטיפול הוא טיפול תומך (נוזלים ועוד).
אסור לתת תרופות נגד שפעת של בני אדם לחמוסים!!!
 מתן תרופה שאינה מיועדת לחמוסים עלולה לגרום למותו!

בכל חשש לשפעת המתפשטת במשפחה - יש לבודד את החמוס ולהשאיר את הטיפול בו למי שאינו חולה במחלה. 

סרטן:
שלושת הגידולים הנפוצים ביותר בחמוסים הם סרטן הלימפה, סרטן בבלוטת יותרת הכליה וסרטן בלבלב. 

סרטן הלימפה:
בדרך כלל ממאיר  וקטלני. סרטן הלימפה עלול להופיע בחמוסים כבר בגיל צעיר מאד (פחות משנה!) ולכן, בדיקה תקופתית של החמוס מומלצת ביותר.

 גידול בבלוטת יותרת הכליה: 
בדרך כלל גידול שפיר אך גורם להפרשה מוגזמת של הורמונים, דבר המתבטא בנשירת פרווה סימטרית, בנקבות ואפילו בנקבות מעוקרות איבר המין גדל (כמו בייחום), נשאר מוגדל למשך תקופה ממושכת ביותר ואינו חוזר לגודלו הרגיל. לפעמים מתפתחות בעיות בדרכי השתן.
הטיפול בסרטן זה הוא כירורגי.

 גידול בלבלב (אינסולינומה):
גידול זה גורם להפרשה מוגזמת של אינסולין וירידה ברמת הסוכר בדם. האינסולינומה נפוצה בחמוסים ב"אמצע החיים" (גיל 4-5) אבל יכול להופיע בחמוסים מגיל 3 ועד 6 שנים. אינסולינומה מתבטאת בחולשה, שכיבה לפרקי זמן ארוכים, מצב רוח ירוד, אפאתיות וחוסר תגובה לבעלים. לפעמים מופיע גם ריור (נזילת ריר) מהפה. מתן סוכר (סירופ סוכר, דבש וכדומה) משנה את המצב בצורה קיצונית ו"מחזיר את החמוס לחיים".

גם גידול זה מטופל כירורגית.   

כיצד אדע שהחמוס שלי חולה?   
התיאורים למעלה נותנים לכם מושג בסיסי לגבי סימני המחלה המאפיינים כל אחת מהמחלות הנפוצות. עליכם לזכור שאף אחד לא מצפה מכם להיות וטרינרים חובבים. תנו לבעלי המקצוע לעשות את עבודתם. כל שעליכם לעשות הוא לעקוב מקרוב אחר החמוס שלכם, כפי שהייתם עושים עם כל חיית מחמד אחרת. אתם מכירים את החמוס שלכם, את הרגלי האכילה והשתייה שלו, מתי הוא עליז ומתי הוא עייף. כמה זמן הוא משתולל לפני שהוא מתעייף וכמה זמן הוא ישן. איך נראית הצואה שלו וכמה שתן הוא מטיל. מה שאתם מכירים הוא הנורמאלי - וכל שינוי או חריגה ממנו צריך להדליק בראשכם נורת אזהרה.

בכל מקרה של ספק – התייעצו עם וטרינר.

אולי יעניין אותך:

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

מזון וציוד לחיות מחמד ב10% אחוז הנחה ומשלוחים חינם! בכפוף לתקנון

קבלו קופון עכשיו »