ביות האדם המודרני- הכפה הבלתי נראית

עדויות חדשות מבדיקות DNA וממצאים ארכאולוגיים של האדם הקדמון מסוג הומו ספיאנס
ושל כלב הבית הקדמון הביאו את המדענים לציון שתי תקופות בהיסטוריה של האדם המודרני
וכלב הבית : האחת בין 80,000 ל – 130,000 שנים והשניה לפני כ- 14,000 שנים.

מממצאים ארכאולוגיים בהם התגלו קברות של כלבים במקומות יישוב של האדם בתקופה
שלפני כ-14,000 שנים עולה שביות הזאב והפיכתו לכלב הבית הסתיימה כבר בתקופה הזו.

התנוחות בהן הונחו גופות הכלבים שהתגלו קבורים , העידה על היחס המיוחד של בני
האדם ליצורים הכלביים הללו שהיו חיות המחמד שלהם .

האם בני האנוש שהחזיקו בכלבים הללו דמו לבני האנוש שקדמו להם כ- 100,000 שנים ?
מתברר שלא. אולם השינויים היו לא כל כך במבנה החיצוני אם כי ייתכן שהיו שינויים קלים גם בכך, ובלטו יותר בשינויים החברתיים שעברו בני האנוש ובעובדה שיצאו מהמערות והקימו מקומות יישוב והחלו בביות החיטה , הכבשה וכו' ומשם ועד לימינו אלה הדרך נסללה מאליה.

האם כל זה היה קורה ללא ביות הזאב והפיכתו לכלב הבית ?
התשובה של המדענים העוסקים באבולוציה היא חד משמעית – ל א !!!
מה באמת קרה ? הדעה היום היא שלא רק שהאדם מסוג הומו ספיאנס לא היה מתפתח לאדם
המודרני אלא שלא היה שורד בכלל !!!
דר' דויד פקסטון העלה תאוריה לפני מספר שנים , בה האדם הקדמון מסוג הומו ספיאנס כרת ברית עם סוג של זאב (אסייתי) שהסתובב סביב ובקרבת המערות בהן שכנו בני אנוש אלה .
הברית הזו היתה מתן שיירים של מזון , בשר ועצמות , לזאבים הללו תמורת שמירה על המערות ואזהרת בני האנוש מפני התקפות של בני מינם בעיקר.

מי היו בני אנוש אלה ?
בתקופה בה הופיעו על פני כדור הארץ היצורים האנושיים הללו שהגיעו מיצורים קדומים יותר ההומו ארקטוס – האדם הזקוף , חיו במקביל יצורים אנושיים אחרים האדם הניאנדרטלי..

ההומו ספיאנס – האדם החושב – נבדל מהאדם הניאנדרטלי בצורתו החיצונית ובעיקר במבנה הגולגולת שלו . בעוד שלאדם הניאנדרטלי היתה גולגולת כבדה ובעיקר פנים גדולות עם גבות בולטות וחללי אף גדולים ומפותחים ולסתות גדולות , ההומו ספיאנס היה בעל גולגולת קלה יותר , פניו היו שטוחים יותר, וחללי האף שלו ולסתותיו קטנים יותר.
גודלו של המוח בשני המינים היה זהה.

בגלל המבנה הזה של הראש צווארו של ההומו ספיאנס היה גם ארוך יותר וצר יותר מצווארו של האדם הניאנדרטלי , שהיה רחב וקצר כדי שהשרירים יוכלו לשאת את הגולגולת הכבדה בזקיפות מירבית.אובדן חללי האף הגדולים הפחית את חוש הריח בהומו ספיאנס לעומת אחיו
הניאנדרטלי, מה שלא נתן לו ייתרון במירוץ האבולוציוני ובהישרדות. כנראה גם חוש השמיעה שלו לא היה מי יודע מה , ובכל זאת ההומו ספיאנס שרד והשתלט על העולם , בעוד שאחיו לאבולוציה, הניאנדרטלי , נכחד.

מנקודת הראות האבולוציונית קיימות עדויות שהאדם הניאנדרטאלי היה מפותח יותר מההומו ספיאנס ,ייצר וסחר בכלים מעשה ידיו עם ההומו ספיאנס. הם קברו את מתיהם ושמו פרחים על הקברים , מה שבאותה התקופה ההומו ספיאנס לא עשו !
בעולם החי אין דוגמה ורע לאדם , שהיה בראשיתו יצור חסר חושים הכרחיים להישרדות, ושרד כנגד כל הסיכויים. מה גרם לכך ?

הברית עם ידידנו הפרוותי – הכלב !
בעצם ,הביות של הזאב לכלב הבית היה תהליך דו כווני. אומנם האדם בהרבעות מכוונות במשך אלפי דורות, עזר לאותם זאבים שהסתובבו בקרבתו להפוך לכלב , אך היה גם תהליך הפוך של "ביות " האדם והפיכתו לאדם המודרני.

במחקר שנעשה על שועלים , בו ביצעו למעשה ביות , התברר שההליך אינו רק חברתי – התנהגותי אלא גם פיזיולוגי עם שינויים הורמונליים בחיות המבויתות .
השינויים הללו מועברים לדורות הבאים , ולמעשה התברר שלאחר דורות רבים רוב הגורים שנולדו איבדו את הפראיות של מינם ולמעשה הפכו לחיות מחמד.

ברור לנו לחלוטין שביות הזאב, היה הכלאות מכוונות שביצע האדם בגורי זאבים שגדלו בתוך המחנה האנושי , ואשר בבגרותם לא הראו תוקפנות או פחד מהאדם בקרבתו גדלו.
אולם תקופה ארוכה מאד חיו שתי החברות האנושית והזאבית זו בצד זו , בברית שכרתו ביניהן , לצורך הישרדותן.
ההומו ספיאנס "החלשלוש" וחסר ההגנה האכיל את הזאבים שחיו בקירבתו בשיירי מזונו , וקיבל מהם חסות ושמירה על מחנהו , הן מפני אחיו האנושיים והן מפני חיות טורפות.
אך שיתוף הפעולה הזה הביא עמו עוד משהו לתוך החברה האנושית.
גם האדם וגם הזאב הינם יצורים חברתיים , חיים בלהקות או משפחות , מגדלים את גוריהם, ודואגים לפרטים בתוך הלהקה.
ההתבוננות של בני האנוש הקדומים הללו בזאבים שחיו לצידם לימדו אותם ערכים כמו נאמנות , טיפול בצאצאים , וגם צייד בלהקה.
החסות וההגנה שהעניקו הזאבים הללו , אבותיהם של כלב הבית, לאדם הקדמון , הביאו עימם גם שינויים חברתיים , ביחד עם שינויים פיזיולוגיים קרוב לודאי.
ראשית אותם בני אנוש שלוו ע"י מגיניהם הזאבים יצאו מהמערות והחלו להקים מקומות יישוב ומחנות בקירבת מקורות מים ומזון. הלמידה מהזאבים שצייד בלהקה מוצלח יותר מאשר צייד לבד העניקה להם עתה מזון יותר בשפע .

הביות של מספר גורי זאבים , לימד את בני האנוש שניתן לקבל מהם עזרה גם בצייד עצמו.
אולם כדי ליצור את שיתוף הפעולה הזה היה צורך בתקשורת כלשהי בין שני המינים.

אנחנו יודעים שלזאבים ולכלבים שפת גוף הבעות יללות ונביחות בהם הם מתקשרים זה עם זה , אך מה היה לאדם הקדמון וכיצד תיקשר עם ידידו החדש ?
ברור שלאדם הקדמון היתה שפת גוף והבעות פנים וקרוב לודאי קולות שהוציא מגרונו .
אולם מתברר שלהומו ספיאנס עקב השינויים הצורניים שלו היה ייתרון . הצואר הארוך איפשר לגרונו לשמש תיבת תהודה , ולמעשה ליצירת קולות וצלילים שונים שיהוו עם הזמן שפה מדוברת. גם מבנה פניו השטוח איפשר לו הבעות רבות יותר מאשר לאחיו לאבולוציה הניאנדרטלי .

הזמן שניתן עכשיו ליצור האנוש ה"חלשלוש" הזה עקב ההגנה שקיבל מהזאב/כלב פעל לטובת יצירת שפה מדוברת . עתה התפנה האדם המוגן ע"י חבריו הפרוותיים ליצירת קשרים חברתיים ולהתחלת בנית החברה האנושית המודרנית בעזרת השפה המדוברת.
ההליך לא היה בן יום, אלא לקח עשרות אלפי שנים.
באותו הזמן למד האדם שבעזרת הכלאות הוא יכול לקבל זאבים אשר התפתחותם נעצרת בשלב גורות ואינם מפתחים כלפיו תוקפנות או פחד , אך גם למד שבעזרת סימנים , מלים ואמצעי תקשורת אחרים הוא יכול ללמד את חית המחמד שלו לבצע מטלות שונות לצרכיו.
החיה למדה להכיר את שפתו של האדם הן שפת הגוף והן שפה מילולית דלה ככל שהיתה.
אולם גם האדם למד משהו מההליך הזה: סבלנות , חמלה , נאמנות, משפחתיות ועוד.
האם גם אצלו נוצרו שינויים פיזיולוגיים הורמונליים בעקבות התהליך ? בטוח שכן.
האם החברה האנושית המודרנית היתה מתקיימת ללא הברית הזו שנכרתה עם הכלב ??
המדענים היום סבורים שלא.
כל העדויות מעידות על כך שראשיתו של האדם המודרני וכלב הבית באותה תקופה פרה היסטורית של לפני כ- 100,000 שנים .
התקופה השניה של לפני כ- 14,000 מכניסה את הכלב לתוך היישוב האנושי ולא בצידו, וגם בשפה המדוברת מאותה התקופה כבר קיים המושג "כלב" בהבדל מ"זאב".
האם פרענו את החוב האדיר הזה שאנו חבים לכלבים ? האם היום אנו מאפשרים לכלבים לחיות בכבוד בתוך ערינו ומשכנותינו ?
האמת העגומה היא שלא .
אין בתחומים העירוניים שלנו אפילו שמץ של התחשבות בצרכיהם של ידידינו הפרוותים משכבר הימים.
באיזו עיר למשל מצאתם מגרשים או פארקים מיועדים לכלבים בהם ניתן לשחרר את הכלבים למשחק ללא רצועות , מקומות מיוחדים לעשיית צרכים , ולא במדרכות .
למעט הנושא של רשיון להחזקת כלב , אשר מכניס כסף לעיריות , ובמדינת ישראל גם חיסון נגד כלבת אין לרשויות המוניציפליות השונות שום תוכניות או התיחסות לכלבים בעיר.

הכלבים נמצאים באחריות בעליהם והרשויות אינן מטפלות בכלבים שאין להם בעלים, אלא מביאות להמתתם.
היום אנו משתמשים בכלבים לריפוי , נחיית עוורים , עזרה לנכים, כלבי גישוש במשטרה, לאיתור נפגעים ברעידות אדמה או קריסת בנינים , ועוד רבות ושונות לטובתנו.

מדוע אין המדינה והרשויות נותנות דעתן לגידול כלבים לצרכים הללו בצורה מסודרת ומתוכננת ?
מדוע מקומות או בתי גידול המכשירים כלבים לצרכים הללו אינם ברשות המדינה עם תכנון של גידול ? מדוע החזקת כלב הפכה להיות ענין פרטי ואחריות אישית בלבד, ואין כל גוף ממלכתי או אחר המתייחס לנושא של המשך קיום כלב הבית בתחומי המגורים שלנו .
במידה ולא יחול שינוי בגישת המדינה והרשויות ייתכן שבעוד 100 שנים נזכה לראות כלבים בתמונות ובמוזיאונים בלבד. מה שבטוח שהחברה האנושית תאבד חלק לא מבוטל מאנושיותה , כי הרבה מאד מכך הביאו איתם הכלבים שלנו.

וכמו שכותב רוברט מקגי : "להיות באמת בן אדם זה להיות בחלקו זאב " .
"TO BE TRULY HUMAN IS TO BE PARTLY WOLF "

אוכל לכלבים

אוכל לגורים

עצמות לכלבים

חטיפים לכלבים

צעצועים לכלבים