לא רק למען המדע: האוגר כחיית מחמד

אוגרים הם חיות קטנות ממשפחת המכרסמים שזוכות לפופולריות רבה בגידול החיות ביתי אחרי כלבים וחתולים, בעיקר בגלל מחירם הנמוך וממדיהם הפיזיים הקטנים. עבור מי שמתלבט האם לאמץ חיית מחמד או מחפש חיית מחמד שדורשת מינימום מאמץ, אוגר יכול לשמש כהתנסות נפלאה.

המכרסמים הקטנים מתמסרים למגע בעיקר אם מורגלים לצאת הכלוב עוד בילדותם

בארץ ישנם שני זנים פופולריים של אוגרים – האוגר הסיבירי שעוטה פרווה שחורה-אפורה כשלעיתים גם משלבת פסים לבנים לאורך, והאוגר הסורי שמתהדר בצבע זהוב ומבנה פיזי גדול יותר.

מערכת יחסים עם אוגר עלולה להיות מעט קצרה ביחס לחיות המחמד האחרות, משום שתוחלת החיים הממוצעת שלהם נעה בין שנתיים לשלוש שנים, כאשר תופתעו לגלות שאת רוב שעות היום הם נוטים להעביר בשינה. האוגרים הם חיות ליליות שפעילות בעיקר בשעות החשיכה, ובדומה לבני האדם, עלולות להגיב בכעס רב ואף בתוקפנות כאשר תנסו להעיר אותם.

החלטתם לקנות אוגרים – מה צריך לקחת בחשבון?

בדומה לארגון והכנת הבית לקראת אימוץ כלב או חתול חדש, גם האוגר דורש ללא מעט הכנות לקראת הצטרפותו לחיק המשפחה:

דיור. האוגרים זקוקים לכלוב גדול בו יוכלו להתרוצץ. לגודל הכלוב חשיבות על איכות חיי האוגר. הכלוב יכול להיות בעל מספר קומות, כאשר מומלץ לדאוג שיהיה בו גלגל או כל משחק אחר. הכלוב צריך להיות עשוי הן מחומר קל לניקוי והן מחומר עמיד לכרסומים – פלסטיק קשיח או זכוכית יכולים לענות על הדרישה.  כמו כן, חשוב לוודא כי הכלוב מתוכנן כך שאינו מאפשר בריחה, שכן האוגר ידוע במיומנות הבריחה והכרסום שלו.

רצוי שהכלוב יהיה מרופד בחומרים רכים ויאפשר להם לבנות לעצמם מקום מסתור נעים. כמו כן, רצוי לצייד את הכלוב ב"מתקני הפעלה" כמו גלגל, גשרונים וצינורות בכדי שיוכל ל"התעמל" כאוות נפשו. הכלוב של האוגרים צריך להיות במקום מוצל וקריר.

למרות התפיסה הרווחת שהאוגרים אוהבים לחיות בזוגות, האוגרים יכולים להסתדר בחייהם גם כיחידים או לחיות יחד מספר אוגרים מאותו מין. אם זאת, אם אינכם מתכוונים לגדל משפחה של אוגרים, מומלץ לגדל את האוגרים בנפרד –  כל אוגר בכלוב משלו.  נקבות בוגרות עשויות לתקוף אחת את השנייה או את הזכר הקטן ממנה ולכן חשוב להרחיק את הזכר אחרי ההזדווגות.

תזונה. אוגרים הם חיה צמחונית שאוכלת אוכל יבש או רטוב. ניתן להאכיל אותם בכופתיות או בתפוחים, גזר, מלפפון ושפע של פירות וירקות שיש בכל בית (חשוב להקפיד על הכמויות, לא יותר מחצי כפית). אם תרצו לוודא האם האוגרים באמת אוכלים, בדקו את מקום המסתור שלהם – יכול להיות ששם הם מסתירים את האוכל. חשוב להעשיר את התזונה שלהם ויחד עם זאת  להקפיד לתת להם מזונות שאינם משתנים, כמו חסה או פטרוזיליה.

ניקיון ובריאות. האוגרים עושים את הצרכים שלהם בכלוב בו הם חיים, לאורכו ולרוחבו. על משטח הכלוב נהוג להניח נסורת ומומלץ להחליף אותה לפחות פעם בשבוע. את הנסורת ניתן להחליף כשהאוגרים בתוך הכלוב, אבל נוח יותר להוציא אותם לקופסה ולהחליף את כל הנסורת. החלפת הנסורת היא אינה פעולה מסובכת ומומלץ להקפיד עליה על מנת שגם לכם וגם לאוגרים יהיו חיים טובים ונקיים יותר.

באשר לטיפול רפואי, גם אוגרים צריכים מעקב רפואי מידי פעם. בגלל שהם עירניים בעיקר בשעות הלילה, קשה לזהות בעיה במקרים של מחלות. במידה ואם מזהים ירידה בתיאבון, הפרשות מהעיניים או מהאף, עיניים שקועות או לא מבריקות, נשירת שיער או קושי בהליכה – קחו את האוגר לווטרינר.

אוגרים וילדים קטנים
 

על אף ההנחה כי אוגרים כחיות מחמד קטנות מתאימות כחיית מחמד לילדים קטנים, הגיל לא תמיד מהווה יתרון. בגלל היותם "ברחנים" וזריזים, לא פעם הם יכולים ליפול מידי הילד ולהיפגע בדרך כזו או אחרת. לכן לא תמיד ילדים קטנים מוכנים לגדל חיה כה קטנה. בנוסף, חשוב לקחת בחשבון את תוחלת החיים הקצרה שלהם. לפני שהחלטתם לצרף אוגר למשפחה, חשוב לוודא כי הילדים מוכנים לכך.

למה אוגרים נושכים?
 

ממש כמונו,לכל אוגר יש אופי משלו ולכן יש אוגרים מפוחדים שנושכים. רגע לפני שתחליטו איזה אוגר תכניסו לחייכם, מומלץ שתשחקו איתו ותבחנו שהאופי שלו מתאים לכם. סיבה נוספת לכך שאוגרים נושכים היא הצקה. כאמור, אוגרים לא מחבבים שמעירים אותם משינה או מחזיקים אותם מהעורף. אם האוגר או האוגרים משתפים אתכם פעולה ומתמסרים למגע שלכם בבית הגידול המקורי שלהם, ניתן לשער שהם ישתפו פעולה גם לאחר שתביאו אותם למשכנם החדש.