מקורו של גזע הכלבים בולדוג הצרפתי ללא ספק מהווה מקור לוויכוח בין כמה מהמדינות המערביות הגדולות. למעשה, שמו אינו מעיד על מוצאו, וההיסטוריה מלמדת כי התגלה לראשונה דווקא בבריטניה. באמצע המאה ה-19 פועלים אנגליים לקחו את חיית המחמד שלהם, הבולדוג האנגלי, כאשר עברו לעבוד בצרפת. שם התרבו הכלבים עם כלבים לוחמי שוורים מספרד, וכך נוצר הגזע המוכר לנו כיום. כלבים אלה הפכו פופולריים מאוד עקב נאמנותם לבני המשפחה ולתפקידם כלוכדי חולדות. כיום משמשים בעיקר ככלבי מחמד.
כלבים מגזע בולדוג צרפתי התפתחו והפכו לגזע מוכר מאוד כתוצאה ישירה מהגירתם לאמריקה. ביבשת זו אורגן מועדון הבולדוג הצרפתי הראשון; וכמו כן, הם אלה שקבעו כי אוזני העטלף הן אלה המייצגות את הכלב הפחוס.
לבולדוג הצרפתי מראה ייחודי עם אוזני העטלף המיוחדות שלו. מבחינה אסתטית, גזעים אחרים הם ללא ספק הם זוהרים וראוותניים יותר, אך היופי הוא בעיני המתבונן ומה שרבים רואים בבולדוג הצרפתי ליפה הן התכונות שהופכות את הגזע הזה לאחד מכלבי הלוויה הטובים בעולם כיום.
הבולדוג הצרפתי קטן אך בעל גוף חזק ושרירי ובעל פרווה קצרה במיוחד ונוחה לטיפול המתלווה לאישיותו הקלילה, הבולדוג הצפרתי אוהב לשחק אבל גם יהנה מלבזבז את ימיו על הספה.
ניתן לראות את האהבה שלהם והגישה הנינוחה כלפי משחקים בתהליך האימונים שלהם. הבולדוגים צרפתיים אינטליגנטים וקלים לאילוף כל עוד אתה גורם לזה להיראות כמו משחק ודואג שהתהליך ימשיך להיות "כיף". הם בעלי אישיות עצמאית ורוב אינם מצטיינים בציות או בזריזות אם כי חלקם נענו לאתגר. גישה זו יכולה להוביל לאופי עיקש, וכאשר הם מחליטים על משהו קשה להניע אותם מזה.
הבולדוגים הצרפתים הם בני לוויה אוהבים המשגשגים מאושר למגע אנושי. אם אתה רוצה כלב שנועד להישאר בגינה לבד לתקופות ארוכות, הבולדוג הצרפתי הוא לא הגזע בשבילך. זהו כלב שאוהב להיות נאהב ע"י חבריו האנושיים.
הם בדרך כלל מסתדרים טוב עם כולם, כולל ילדים. עם זאת, הם יכולים להיות טריטוריאליים ורכושניים לבעלים שלהם, במיוחד בנוכחות כלבים אחרים. סוציאליזציה היא חובה עבור גזע זה ויש לנסות לגרום לו להסתדר עם כלבים אחרים.
הבולדוג הצרפתי זקוק לבעלים סבלניים שיכילו את המעשים השובבים וההומוריסטים שלו מבלי להתעצבן ויטפחו אותו בהרבה אהבה ותשומת-לב.
הבולדוג צרפתי הוא כלב שמירה מעולה ויתריע למשפחתו מלהתקרב לזרים, אך שלהם לנבוח ללא סיבה זה לא הסגנון שלהם. הם יכולים להגן על ביתם ומשפחתם וחלקם ינסו להגן על שניהם בחייהם.
בולדוגים צרפתים לא צריכים הרבה מקום ומסתדרים טוב מאוד בדירות קטנות. הליכה של 15 דקות ביום אמורה למנוע מהם עודף משקל. שמור אותו בסביבה קרירה ונוחה. הוא רגיש לתשישות וחום וזקוק לסביבה ממוזגת. לא מדובר בכלב שיכול להישאר בחוץ ביום חם.
בולדוגים צרפתיים הם כלבי לוויה נפלאים בעלי אופי עדין. אם אתה עובד בבית, הוא ישמח לשכב לרגליך כל היום או לעקוב אחריך מחדר לחדר. אנשים שאוהבים אותם מתארים אותם ככדורים שובבים ולא יכולים לדמיין את החיים בלעדיהם. הם נוכחות מתמדת, והם יאהבו אתכם בכל הכוח בגופם הקטן, ומוכיחים פעם אחר פעם שיופי נמצא מבפנים.
הגזע בולדוג צרפתי מתפקד כמעין גרסה ננסית של הבולדוג הקלאסי. גבו קצר יחסית ומתרומם מעל לחלציים. ראשו גדול ומרובע, אזניו כאוזני עטלף. העיניים גדולות וחדות, זנבו קצר ועורו גמיש ומכוסה בפרווה זוהרת.
צבעים: לבן, שחור, חום, אדום (ג'ינג'י), אפור
משקל: זכר, 9-14 ק"ג, נקבה 8-13 ק"ג; גובה: זכר, 27-35 ס"מ, נקבה 24-32 ס"מ; תוחלת חיים: 11-14 שנים.
לא כל הבולדוגים הצרפתים יחלו במחלות כאלה או אחרות אבל חשוב להיות מודע לבעיות הפוטנציאליות שעלולות לצוץ בהמשך אם אתה שוקל גזע זה.
מצב תורשתי בו עצם הירך אינה משתלבת היטב בשקע האגן של מפרק הירך. דיספלסיה של מפרק הירך יכולה להתקיים עם או בלי סימנים קליניים. ישנם כלבים המפגינים כאב וצליעה על אחת או שתי הרגליים האחוריות. ככל שהכלב מזדקן, דלקת פרקים יכולה להתפתח. בקש מהמגדל הוכחה לכך שההורים נבדקו לגבי דיספלסיה של מפרק הירך ונמצאו נקיים מבעיות.
הפרעה זו נמצאת אצל כלבים עם ראש קצר, נחיריים צרים, או חיכים מוארכים או רכים. דרכי הנשימה שלהם חסומות בדרגות שונות ויכולות לגרום לכל דבר, החל מנשימה רועשת או מאומצת ועד קריסה מוחלטת של דרכי הנשימה. כלבים הסובלים מתסמונת ברכיצפלית בדרך כלל מרחרחים ונוחרים. הטיפול משתנה בהתאם לחומרת המצב אך כולל טיפול בחמצן וכן ניתוח להרחבת הנחיריים או לקיצור החיך.
אלרגיות הן בעיה שכיחה אצל כלבים. ישנם שלושה סוגים עיקריים של אלרגיות: אלרגיות על בסיס מזון, המטופלות בתהליך של הוצאת מזונות מסוימים מדיאטת הכלב; אלרגיות מגע, הנגרמות על ידי תגובה לחומר מקומי כגון מצעים, אבקות פרעושים, שמפו לכלבים וכימיקלים אחרים, ומטופלות על ידי הסרת הגורם לאלרגיה; ואלרגיות במשאף, הנגרמות על ידי אלרגנים באוויר כגון אבקה, אבק וטחב. התרופות לאלרגיות בשאיפה תלויות בחומרת האלרגיה. חשוב לציין כי דלקות אוזניים מלוות לעיתים קרובות באלרגיות בשאיפה.
מום של חוליה אחת או יותר שגורמת לה להיות בצורת טריז או משולש. מום זה יכול להתרחש בפני עצמו או עם מומים אחרים בחוליות. העקמת יכולה לא לגרום לשום לבעיות ומצד שני יכולה להפעיל לחץ על חוט השדרה. זה יכול להוביל לכאב, חולשה או שיתוק. אין טיפול במצב אלא אם כן יש לחץ על חוט השדרה.
מכונה גם "מחניקות מוחלקות", זו בעיה שכיחה אצל כלבים קטנים. זה נגרם כאשר הפיקה, בעלת שלושה חלקים – עצם הירך (עצם הירך), פיקה (מכסה הברך) ושוקה (עגל) – אינה מסודרת כראוי ומחליקה למקומה ומחוצה לה (מפוארת). זה גורם לצליעה או להליכה לא תקינה (הדרך בה הכלב נע). זוהי מחלה מולדת, כלומר היא קיימת בלידה, אם כי אי-התאמה או התאוששות בפועל לא תמיד מתרחשים עד הרבה יותר מאוחר. השפשוף הנגרם על ידי התרחבות פיקה עלולה להוביל לדלקת פרקים, מחלת מפרקים ניוונית. ישנן ארבע דרגות של לוקציה של פיקה, החל מדרגה I, התרחשות מזדמנת הגורמת צליעה זמנית במפרק, ועד דרגה IV, בהן פניית השוקה קשה ולא ניתן ליישר מחדש את הפיקה באופן ידני. זה נותן לכלב מראה מקושרת. דרגות חמורות של התאמת פיקה עשויות לדרוש תיקון כירורגי.
מתרחש כאשר דיסק בעמוד השדרה נקרע או פורץ ונלחץ כלפי מעלה לחוט השדרה. כאשר הדיסק נדחף לחוט השדרה, העברות עצבים מונעות מנסיעה לאורך חוט השדרה. מחלת דיסק בין חוליות יכולה להיגרם על ידי טראומה, גיל או פשוט מהטלטלה הגופנית המתרחשת כאשר כלב קופץ מספה. כאשר הדיסק נקרע, הכלב בדרך כלל מרגיש כאב והדיסק הקרוע יכול להוביל לחולשה ולשיתוק זמני או קבוע. הטיפול כולל בדרך כלל תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידים (NSAIDS) המיוצרות במיוחד לכלבים. לעולם אל תתן לכלבך טיילנול או תרופות NSAID אחרות המיועדות לאנשים מכיוון שהם עלולים להיות רעילים. במקרים מסוימים ניתוח יכול לעזור, אך זה חייב להיעשות תוך יממה לערך מהפציעה. ייתכן שתרצה לשאול את הווטרינר שלך לגבי שיקום גופני. טיפולים כגון עיסוי, הליכוני מים וגירוי חשמלי זמינים לכלבים ולפעמים מצליחים.
זוהי הפרעת דם אשר ניתן למצוא אצל בני אדם וכלבים כאחד. היא משפיעה על תהליך הקרישה בגלל הפחתת גורם פון וילברנד בדם. לכלב שנפגע ממחלה זו יהיו סימנים כמו דימום באף, דימום בחניכיים, דימום ממושך מניתוח, ודימום ממושך במהלך מחזורי חום או לאחר ליבה. מדי פעם נמצא דם בצואה. הפרעה זו מאובחנת בדרך כלל בין הגילאים 3 עד 5 ולא ניתן לרפא אותה. עם זאת, ניתן לחיות איתה עם טיפולים הכוללים פגיעות צמצום או תפירה, עירויים , והימנעות מתרופות מסוימות.
חיך שסוע הוא מצב הנוצר בעקבות כשלים, בהתפתחות העובר, עצמות החיך העליון להתאחות כראוי וכתוצאה מכך נוצר שסע או פתח בגג הפה. יש לבעיה זאת טווח רחב של רמות חומרה שנעים בין שסע שמשפיע על העצמות עצמן (חמור) וכזה שלא (בעיה "קלה*)
מדובר מום מולד עם רקע תורשתי וסימנים בולטים שעלולים להצביע על כך הם שיעול, קשיי יניקה, הפרשות מהאף ודלקות ריאות חוזרות.
חיך שסועים שכיחים למדי אצל כלבים, אך גורים רבים שנולדו עם חיך שסוע אינם שורדים או מורדמים על ידי המגדל. הטיפול היחיד בחיך שסוע הוא ניתוח לסגירת החור, אם כי לא כל הכלבים עם חך שסוע זקוקים לניתוח. חשוב לקבל אבחנה והמלצה לטיפול מהווטרינר שלך.
כמו תמיד – אנחנו ממליצים לקנות גורים אך ורק ממגדלים המוכרים ע"י ההתאחדות הישראלית לכלבנות ושנבדוק כי אין להוריהם מחלות רקע. לאינדקס בתי גידול
כלבים אשר משתייכים לגזע בולדוג צרפתי, ידועים ככלבים מסורים אשר מסתפקים באהבתו של אדם יחיד; אך יחד עם זאת – משתלבים להפליא בחיי המשפחה.
כלב זה הינו מלא עוצמה, קצר, שרירי, קומפקטי ובעל עצמות מוצקות. מדובר בגזע אקטיבי מאוד, ערני ונבון. לגזע בולדוג צרפתי, צריכה להיות הבעה ערנית ומלאת חיים. אלה כלבים קטנים יחסית ונעמי מזג. הוא אינטליגנטי ושקט ולרוב אינו נובח אלא אם מרגיזים אותו.
בולדוגים צרפתים אינם זקוקים להרבה פעילות גופנית. יש להם רמות אנרגיה נמוכות למדי, אם כי ישנם יוצאים מן הכלל לכל כלל. כדי לשמור על משקלם, לעומת זאת, הם זקוקים להתעמלות יומית באמצעות טיולים קצרים או זמני משחק בחצר. בולדוגים צרפתיים רבים נהנים לשחק ויבלו חלק ניכר מזמנם בפעילויות שונות. אך הם אינם בעלי אנרגיה כה גבוהה שהם זקוקים לחצר גדולה או לתקופות ארוכות של פעילות גופנית. גזע זה נוטה לתשישות בזמן חום ואין להוציא אותו בטמפרטורות חמות. עדיף להגביל את הטיולים והמשחק לשעות הבוקר והערב.
כשאתה מאלף בולדוג צרפתי, קח בחשבון שלמרות שהם אינטליגנטים ולרוב להוטים לרצות, הם גם בעלי אופי עצמאי מאוד, מה שאומר שהם יכולים להיות עקשנים. טכניקות אילוף רבות ושונות מצליחות עם גזע זה, אז אל תוותרו. אם שיטה מסוימת לא עובדת, פשוט נסו טכניקה אחרת. כדי לעורר את העניין של הצרפתי שלך, נסה לגרום לאימונים להיראות כמו משחק עם הרבה כיף ופרסים.
את הבולדוג הצרפתי חשוב לאמן לעשיית צרכים בשיטת "הארגז" גם אם אתה מתכנן לתת לו חופש תנועה בבית כשהוא מגיע לבגרות. ללא קשר לגזע, גורים חוקרים, נכנסים לדברים שהם לא צריכים, ולועסים דברים שעלולים להזיק להם. זה יכול להיות יקר גם לתקן או להחליף פריטים שנהרסו וגם לשלם את חשבונות הווטרינר שעלולים להיווצר. כך שלאמן את כלבך להישאר במקומו ב"ארגז" בתחילת חייו יהיה יעיל מאוד.
כמות יומית מומלצת:
1 עד 1.5 כוסות של מזון יבש איכותי ביום, מחולק לשתי ארוחות.
הערה:
כמה הכלב הבוגר שלך אוכל תלוי בגודל, בגיל, בניין, חילוף החומרים ורמת הפעילות שלו. כלבים הם אינדיבידואלים, בדיוק כמו אנשים, ולא כולם זקוקים לאותה כמות אוכל. זה כמעט מובן מאליו שכלב פעיל מאוד לאכול יותר מכלב שכמעט ולא יוצא לטיולים. איכות המזון לכלבים שאתה קונה משפיעה גם היא.
הפרווה של הבולדוג הצרפתי קצרה, חלקה, מבריקה ומשובחת. העור רפוי ומקומט, במיוחד בראש ובכתפיים, ובעל מרקם רך. בולדוגים צרפתיים מגיעים במגוון צבעים. כולל חום, שמנת, ועוד גוונים שונים כולל כתמים ופסים של סימונים בהירים וכהים על הפרווה.
בולדוגים צרפתיים הם די קלים לטיפוח וצריכים רק צחצוח מדי פעם כדי לשמור על בריאות הפרווה שלהם. הם משליכים ממוצעים. התחל לטפח את הבולדוג הצרפתי שלך בגיל צעיר. למד אותו לעמוד על השולחן או רצפה בכדי להקל על שניכם את החוויה הזו.
כשאתה מטפח אותו בכל שלב בחיים, קח את הזמן לבדוק אם יש גלדים, נגעי עור, כתמים חשופים, עור מחוספס ומתקלף או סימני זיהום. כדאי גם לבדוק באוזניים, בעיניים ובשיניים אם יש הפרשות או ריחות רעים. שניהם סימנים לכך שהבולדוג הצרפתי שלך עשוי זקוק לבדיקה אצל הווטרינר. נקו אוזניים באופן קבוע בעזרת מטלית לחה והפעילו צמר גפן סביב קצה התעלה. לעולם אל תדביק את צמר גפן לתעלת האוזן בפועל. אם שולי האוזניים יבשים, יש למרוח אותם במינרלים או שמן תינוקות. ניתן להשתמש בשמן גם על אף יבש. בולדוגים צרפתיים אינם גוזזים את ציפורניהם באופן טבעי ויזדקקו לקצירת ציפורניהם באופן קבוע. זה מונע פיצול וקריעה, מה שעלול להכאיב להם מאוד.
שמור על קמטי הפנים נקיים ויבשים כדי למנוע זיהומים וחיידקיים. בכל פעם שאתה רוחץ את כלבך, הקדיש זמן לייבוש יסודי של העור בין הקפלים. שטוף את הבולדוג הצרפתי שלך מדי חודש או לפי הצורך, והשתמש בשמפו לכלבים איכותי כדי לשמור על השמנים הטבעיים בעורו ובמעילו. בולדוגים צרפתיים צריכים להיות קלים לטיפוח, ועם אימונים מתאימים וחוויות חיוביות במהלך הטיפול, זה יוכל להיות זמן נפלא שלכם ביחד.
הבולדוגים הצרפתים מסתדרים טוב עם ילדים, ולמרות גודלם הקטן הם עדיין מספיק גדולים וחזקים בשביל לגור בבית עם פעוט. עם זאת, אין להשאיר אף כלב לבדו עם ילד צעיר. זה פשוט הגיון בריא. יש לפקח לפקח ולוודא שאף אחד לא מחטט או מטריד את האחר.
הבולדוגים הצרפתים גם יכולים להסתדר היטב עם כלבים וחתולים אחרים. עם זאת, הם עשויים לקנא בכלבים אחרים. במיוחד אם אותם כלבים אחרים זוכים לתשומת לב גדולה מהבעלים.
למרות היותו קומפקטי, הגזע בולדוג צרפתי ידוע בעיקר באקטיביות ובאנרגטיות הבלתי נגמרת שלו. משכך, כאשר מוצאים אותו לטיול כדאי לבחור בריצות ארוכות ובמשחק.
בנוסף, הכלבים הזכרים אשר משתייכים לגזע בולדוג צרפתי, ידועים בתוקפנות כלפיי כלבים אחרים. ולכן מומלץ לבחור באילוף נוקשה ובחשיפה לחיות אחרות עוד בהיות הכלב גור צעיר.
למידע נוסף על כלבים מגזע בולדוג צרפתי:
מאז 2005 פטנט הוא אתר הראשון בארץ שכולו מוקדש לחיות מחמד ובעלי החיים. פטנט מחויבת להוביל את תרבות גידול חיות המחמד להביא את קולם של בעלי החיים מתן במה לכל העמותות, הארגונים הרשויות ובעלי המקצוע העסוקים בנושא והמחויבים לרווחת בעלי החיים.
