כלבים, כלב
כלבים
  חתול, חתולים
חתולים
  סוסים, סוס
סוסים
  ציפורים, תוכים, בעלי כנף
ציפורים
  זוחלים, נחשים, איגואנות
זוחלים
  חיות אחרות, מכרסמים, אוגרים, דגים
מכרסמים

לוח מודעות    |    שימושון     |     חיפוש חיות     |      פורומים     |     מפת אתר
הפורטל הישראלי לאוהבי חיות מחמד: כלבים, חתולים, סוסים, ציפורים, זוחלים, מכרסמים ואחרים
מאמרים          שאלות ותשובות        לוח מודעות        תערוכות ואירועים        גלריות        עמודים פרטיים        בלוגים        חדשות
 >> חתולים  >>  חתולים עמוד הבית
0
 גזע חתול החודש
הכל | כלבים | חתולים 
   

   
סיאמי 
מוצאו של החתול הסיאמי הוא עתיק יומין.
ממקורות כתובים ניתן ללמוד שתושבי סיאם העריצו אותם וסגדו להם כאל שומרי המקדשים. על פי אמונתם, תפקידו של החתול הסיאמי היה ללוות את נשמותו של המת אל העולם הבא.
עד סוף המאה ה-19 הגזע הזה כמעט ולא הוכר מעבר לגבולות ממלכת סיאם (הידוע כיום כתאילנד). בסיאם עצמה חתולים אלו השתייכו לבית המלוכה בלבד ששמר עליהם בקנאות ואסור על יצואם על פי חוק. לפיכך במשך שנים רבות היה בלתי אפשרי להסיג חתולים מגזע זה אפילו בסיאם עצמה.
במחצית השניה של המאה ה-19, המלך העניק מספר חתולים מגזע סיאמי כמתנה לאירופאים רמי מעלה.
ב-1872 חתול סיאמי הוצג לראשונה בתערוכת חתולים בלונדון והתקבל בהשתאות ותדהמה ע"י הקהל.
היצורים בעלי היופי המסתורי והאריסטוקראטי ריתקו והקסימו כל מי שראה אותם. קווי הגוף המלוטשים, פרוות המשי הקצרה, בעלת קונטרסט צבעים מרהיב ועיני שקד הכחולים והמהפנטים הופכים את החתול הסיאמי ליצירת אומנות חיה.
עם הזמן, המגדלים רצו לראות את הסיאמיים יותר עדינים, בעלי קווים דקים, עם ראש יותר צר, רגליים יותר ארוכות ואוזניים יותר גדולות ורחבות. בעקבות כך הסטנדרט של הגזע השתנה עד כדי כך, שהוחלט להפריד את הגזע לשניים:
הגזע בעל המראה הישן – בעל הראש העגול יותר והאוזניים הקטנות יותר, נקרא מעתה "תאילנדי " (Thai).
הגזע בעל המראה החדש נשאר עם השם המקורי – "סיאמי" (Siamese).
למרות שהפרדת הגזעים קרתה לפני שנים רבות, ורוב המגדלים עובדים כעת עם הסיאמי החדש, עדיין קיימים מגדלים המתמחים בסיאמי הישן - התאילנדי, אך עם הזמן הוא הופך לנחלת העבר – כמעט ולא משתתף בתחרויות, וארגוני חתולים רבים כבר לא מכירים בו כגזע רשמי.
להרחבה >>

בירמן 
מה שידוע על ביסוס גזע הבירמנים במערב הוא שבשנת 1919 הובא זוג חתולים שאכן תואמים את מראה המתואר באגדה, נשלחו מהמזרח הרחוק לצרפת. הזכר נפטר בזמן המסע הקשה, אולם הנקבה, סיתה (Sita) שהייתה בהריון שרדה, והביאה לעולם את הבירמנים האירופאיים הראשונים. מבסיס מצומצם זה, נוצר הגזע הבירמן בעולם המערבי.
במשך השנים הבירמנים שימשו ככל הנראה בעיקר כחתולי חצר במשפחות אצולה באירופה. הבירמן הוכר לראשונה כגזע נפרד בשנת 1925 בצרפת. אולם לאחר מלחמת העולם השנייה, נותרו בחיים רק שני בירמנים באירופה, ונדרשו הצלבות עם סיאמיים ופרסיים על נמת לשקם את .הגזע. לאחר השיקום, הבירמן הוכר באנגליה בשנת 1966, ובשנת 1967 הוא הוכר גם בארה"ב.
להרחבה >>

בנגלי 
עקבות חתול הבית הבנגלי מובילים אותנו לשנת 1960 כאשר הגברת ג’ין מיל סטודנטית צעירה מארה"ב קונה נקבת לאופרד אסייתי(ALC) אשר נמכרו בתקופה זו בחנויות מסוימות כחיות בר לגידול.
בביתה גדל באותה עת חתול בייתי רגיל בצבע שחור סוליד. להפתעת כולם השניים יצרו בן כלאיים היבריד ובתוך שנה נוצר הדור השני של היברידים. יצורים אלו מתו לאחר זמן קצר אך מעודדת מההצלחה ועצם החלום על האפשרות ליצור לאופרד בייתי המשיכה ג’ין את הנסיונות עד שבשנת 1980 חברה לד"ר ווילרד סנטרוול מאוניברסיטת לומה לינדה אשר עסק בהכלאת שני הגזעים במחקר על לוקמיה.שתיים מהנקבות שהוכלאו בעת ההיא הפכו לאמהות המייסדות של הגזע כולו .
מהר מאוד מגדלים רבים הבינו את הפוטנציאל האדיר הגלום בגזע והחלו לעבוד קשה על מנת ליצור את החתול האידאלי לאופרד בייתי.
בעת ההיא זיווגים עם ליאופרדים שונים הביאו לכך שגנים רטסיסיביים חדרו לגזע כמו שיער ארוך, צבעי סוליד ועוד. בהזדמנות זו עלי להזכיר שבשלב ראשוני לא ניתן להשתמש בזכר בן כלאיים שכן היבריד הוא עקר.
בשלב השני של הזיווגים השני השלישי והלאה הביאו תוצאות דרמטיות של פרוות מיוחדות קצרות מאד בעלות צבעוניות מיוחדת וגוונים של ליאופרדים .
השלב הבא היה הבאתו של טורי לאופרד זכר מניו דלהי שבהודו אשר תרם תרומה גנטית אדירה לגזע. טורי היה בעל פרווה בצבע כתום עז מנוקדת בעל עיני אמרלד ירוקות והדבר המדהים בו ביותר היה שפרוותו היתה מנצנצת וזוהרת באופן מיוחד מאוד. המזל שהתכונות הגנטיות האלו של טורי היו דומננטיות והפכו להיות לחלק מהגזע כולו. האיגודים השונים קיבלו את הבנגלי באופן רשמי כגזע רשום.
ראוי לציין שגזע חדש זה עדיין בהתהוות והמגדלים עדיין עסוקים ביצירתו.
להרחבה >>

אבסיני 
גזע חתולים זה נחשב לאחד הגזעים העתיקים. לא ברור לגמרי מהי ההיסטוריה של הגזע. אחת הסברות אומרת שגזע זה הוא צאצא ישיר של החתול המקודש ממצרים העתיקה. אך הסבירות הגבוהה ביותר (שנבדקה במחקרים גנטיים) היא שמוצאו של גזע זה מחוף האוקיאנוס ההודי. יש המאמינים כי האבסיני הוא הגזע המבוית הותיק ביותר. הגזע זכה להכרה רשמית בשנת 1882.
להרחבה >>

דבון רקס 
בספטמבר 1959 נולד חתול הדבון רקס הראשון בעיר דבונשיר בריטניה, שמו היה קירלי (מלשון - מסולסל). קירלי נולד עם פרווה מסולסלת והיה מוטציה טבעית לחתולים שאינם גזעיים.
כניסיון לפתח גזע של חתולים שייראו כמו קירלי, זיווגו אותו עם חתולות מגזע קורניש רקס
שהיה מוכר כבר 10 שנים לפני ובדומה לקירלי גם הם היו מסולסלי פרווה. אך, למרבה ההפתעה לאחר כמה זיווגים עם חתולים מסוג קורניש רקס כאשר נולדו רק חתולים עם פרווה ישרה רגילה הוחלט שגזעים אלו אינם דומים ולכן קראו לגזע החדש דבון רקס.
לאחר מכן, נעשו מספר זיווגים קרובים כדי לחזק את הגן המיוחד וקירלי היה למעשה האב של כל הדבון רקסים. בשנת 1967 הכיר FIFE בגזע. בארצות הברית לא הופרד הדבון רקס מגזע הקורניש רקס עד אחרי שנת 1979. כמו כן הוא מוכר על ידי CFA ו TICA שפרסמו את התקן בשנת 1988.


להרחבה >>

בריטי קצר שיער 
זהו כנראה גזע החתולים האנגלי העתיק ביותר הקיים, ואת אבותיו הקדמונים ניתן למצוא בחתול הביתי הרומאי. בראשית גילויו נודע גזע זה בשל חוזקו הגופני ויכולות הצייד שלו, אך בהמשך זכה להכרה בשל אופיו הרגוע והשלו, נאמנותו לאדם, וכח סיבולת יוצא דופן.
כבר ב-1865 החלו מגדלים בריטיים להרבות חתולי רחוב יפים במיוחד שנבחרו בקפידה, והציגו אותם בארמון קריסטל הבריטי ב-1871. חתולים אלה כונו British Shorthairs על מנת להבחין אותם מגזעים זרים או אוריינטליים ומגזעים ארוכי שיער כדוגמת האנגורה. במהלך מלחמת העולם השנייה, עקב מחסור בזכרים, הגזע כמעט הוכחד, והחל להתאושש רק בשנות ה-50’. לאחר מלחמת העולם ה-2, הבריטים קצרי שיער הוכלאו עם חתולים פרסיים לצורך העשרת הגזע, הן במספר הפרטים והן במגוון צבעיו ודוגמאותיו.
הבריטי קצר השיער הוא עמיתם של החתולים האירופאים והאמריקאים קצרי השיער. ראשוני הגזע היו בצבע כחול, ודמו מאוד לגזע צ’רטרוקס (Chartreux). כתוצאה מכך שני הגזעים הוכלאו במידה כזאת שה-F.I.Fe החליט לאחד אותם ולהכיר בגזע אחד בלבד. ב-1977, ה-F.I.Fe פיצל שוב את שני הגזעים ואסר על הכלאתם.
בארה"ב הגזע די נדיר, והוא הוכר לראשונה ב-1980 כגזע נפרד.
הגזע מוכר בכל העולם, וטובי הגזע עדיין מיובאים מאנגליה, אירלנד, ניו זילנד ואוסטרליה על מנת להרחיב את מאגר הגנים ולהרבות את הגזע בארה"ב.
להרחבה >>

סיבירי 
זהו חתול פעיל, אוהב משחקים ותשומת לב. בגלל הקשר העמוק שיש לו עם בני האדם, יש הנוטים לכנותו "החתול הכי דומה לכלב". החתול הסיבירי יקבל את פניכם בדלת, וילך אחריכם לכל מקום בבית. הוא יזהה מהר מאד את שמו, ויגיע אליכם כשתקראו לו.
הוא אוהב מאד שמלטפים אותו ושמעניקים לו תשומת לב.
להרחבה >>

 
   


 2  1  הקודם
 

 





 בכל חודש נספר לכם על גזע אחר של כלב או חתול, במדור מופיעים כל גזעי החודש שפורסמו עד כה.

למידע נוסף על כל גזע היכנסו לגזעי כלבים ולגזעי חתולים,
לשאלות ותשובות או ל"גזעי גזעי".
חזרה למעלה לדף הבית שלח לחבר
למעלה דף הבית שלח לחבר גרסת הדפסה