כלבים, כלב
כלבים
  חתול, חתולים
חתולים
  סוסים, סוס
סוסים
  ציפורים, תוכים, בעלי כנף
ציפורים
  זוחלים, נחשים, איגואנות
זוחלים
  חיות אחרות, מכרסמים, אוגרים, דגים
מכרסמים

לוח מודעות    |    שימושון     |     חיפוש חיות     |      פורומים     |     מפת אתר
הפורטל הישראלי לאוהבי חיות מחמד: כלבים, חתולים, סוסים, ציפורים, זוחלים, מכרסמים ואחרים
מאמרים          שאלות ותשובות        לוח מודעות        תערוכות ואירועים        גלריות        עמודים פרטיים        בלוגים        חדשות
 >> חתולים  >>  חתולים עמוד הבית
0
 גזע חתול החודש
הכל | כלבים | חתולים 
   

   
קוראט 
הקוראט הוא אחד הגזעים הטבעיים העתיקים ביותר ומקורו בסיאם תאילנד. הוא נקרא על שם הפרובינציה שבה הופיע לראשונה, למרות שבתאילנד הוא מכונה לרוב בשם "סי-סוואט", שמשמעותו "מזל טוב" וזוכה להערכה רבה בארץ מולדתו.
חתולים אלו נחשבים לסמל המזל הטוב בקרב התאילנדים. הרבה מסורות של מזל טוב סובבות סביב חתולים אלו- הם בצבע הכסף, מסמלים בריאות, הם בצבע ענני הגשם עם עיניים בצבע אורז- מסמלים יבול טוב, מתנה של זוג חתולי הקוראט, או בשמם השני הסי-סאווט (Si-Sawat), משמעם מזל בחיי נישואין. ניתן למצוא את החתול הזה בספרי ציורים עתיקים ובשירי חתולים בספרייה הלאומית של בנגקוק, האמונה הרווחת שחתול זה מביא מזל טוב (הוא בין 17 חתולים שהאמונה טוענת שהם מביאים מזל טוב).
ב 1959, הזוג הידוע הראשון של חתולי קוראט (נארה ודארה) יובאו לארה''ב. ב 1966 הקוראט התקבלו לארגון החתולים האמרקאי.
להרחבה >>

אמריקן קרל 
מקורו של הגזע בלייקווד, קילופרניה, כתוצאה ממוטציה ספונטנית. בחודש יוני 1981, שני גורי חתולים תועים נמצאו ונאספו כל יד משפחה בשם רוגה. גורי החתולים היו שניהם בעלי פרווה ארוכה, אחת שחורה והשני שחור ולבן. המשפחה העניקה להם את השמות שולמית ופנדה בהתאמה. פנדה נעלם מספר שבועות לאחר מכן, וכך נהפכה שולמית, החתולה בעלת האזניים המעוקלות, למייסדת גזע האמריקן קרל.

בשנת 1983, האמריקן קרל הוצג בתערוכת חתולים בפעם הראשונה, ובשנת 1987, האמריקן קרל ארוך השיער זכה בתואר אליפות מידי אגוד החתולים הבינלאומי (ה-TICA). בשנת 1993 האמריקן קרל הפך לגזע הראשון שנכלל בכיתת האליפות של ה-Cat Fanciers' Association (CFA), ונוצרו מחלקות של ארוך וקצר שיער לגזע.
להרחבה >>

סיאמי 
מוצאו של החתול הסיאמי הוא עתיק יומין.
ממקורות כתובים ניתן ללמוד שתושבי סיאם העריצו אותם וסגדו להם כאל שומרי המקדשים. על פי אמונתם, תפקידו של החתול הסיאמי היה ללוות את נשמותו של המת אל העולם הבא.
עד סוף המאה ה-19 הגזע הזה כמעט ולא הוכר מעבר לגבולות ממלכת סיאם (הידוע כיום כתאילנד). בסיאם עצמה חתולים אלו השתייכו לבית המלוכה בלבד ששמר עליהם בקנאות ואסור על יצואם על פי חוק. לפיכך במשך שנים רבות היה בלתי אפשרי להסיג חתולים מגזע זה אפילו בסיאם עצמה.
במחצית השניה של המאה ה-19, המלך העניק מספר חתולים מגזע סיאמי כמתנה לאירופאים רמי מעלה.
ב-1872 חתול סיאמי הוצג לראשונה בתערוכת חתולים בלונדון והתקבל בהשתאות ותדהמה ע"י הקהל.
היצורים בעלי היופי המסתורי והאריסטוקראטי ריתקו והקסימו כל מי שראה אותם. קווי הגוף המלוטשים, פרוות המשי הקצרה, בעלת קונטרסט צבעים מרהיב ועיני שקד הכחולים והמהפנטים הופכים את החתול הסיאמי ליצירת אומנות חיה.
עם הזמן, המגדלים רצו לראות את הסיאמיים יותר עדינים, בעלי קווים דקים, עם ראש יותר צר, רגליים יותר ארוכות ואוזניים יותר גדולות ורחבות. בעקבות כך הסטנדרט של הגזע השתנה עד כדי כך, שהוחלט להפריד את הגזע לשניים:
הגזע בעל המראה הישן – בעל הראש העגול יותר והאוזניים הקטנות יותר, נקרא מעתה "תאילנדי " (Thai).
הגזע בעל המראה החדש נשאר עם השם המקורי – "סיאמי" (Siamese).
למרות שהפרדת הגזעים קרתה לפני שנים רבות, ורוב המגדלים עובדים כעת עם הסיאמי החדש, עדיין קיימים מגדלים המתמחים בסיאמי הישן - התאילנדי, אך עם הזמן הוא הופך לנחלת העבר – כמעט ולא משתתף בתחרויות, וארגוני חתולים רבים כבר לא מכירים בו כגזע רשמי.
להרחבה >>

בירמן 
מה שידוע על ביסוס גזע הבירמנים במערב הוא שבשנת 1919 הובא זוג חתולים שאכן תואמים את מראה המתואר באגדה, נשלחו מהמזרח הרחוק לצרפת. הזכר נפטר בזמן המסע הקשה, אולם הנקבה, סיתה (Sita) שהייתה בהריון שרדה, והביאה לעולם את הבירמנים האירופאיים הראשונים. מבסיס מצומצם זה, נוצר הגזע הבירמן בעולם המערבי.
במשך השנים הבירמנים שימשו ככל הנראה בעיקר כחתולי חצר במשפחות אצולה באירופה. הבירמן הוכר לראשונה כגזע נפרד בשנת 1925 בצרפת. אולם לאחר מלחמת העולם השנייה, נותרו בחיים רק שני בירמנים באירופה, ונדרשו הצלבות עם סיאמיים ופרסיים על נמת לשקם את .הגזע. לאחר השיקום, הבירמן הוכר באנגליה בשנת 1966, ובשנת 1967 הוא הוכר גם בארה"ב.
להרחבה >>

בנגלי 
עקבות חתול הבית הבנגלי מובילים אותנו לשנת 1960 כאשר הגברת ג’ין מיל סטודנטית צעירה מארה"ב קונה נקבת לאופרד אסייתי(ALC) אשר נמכרו בתקופה זו בחנויות מסוימות כחיות בר לגידול.
בביתה גדל באותה עת חתול בייתי רגיל בצבע שחור סוליד. להפתעת כולם השניים יצרו בן כלאיים היבריד ובתוך שנה נוצר הדור השני של היברידים. יצורים אלו מתו לאחר זמן קצר אך מעודדת מההצלחה ועצם החלום על האפשרות ליצור לאופרד בייתי המשיכה ג’ין את הנסיונות עד שבשנת 1980 חברה לד"ר ווילרד סנטרוול מאוניברסיטת לומה לינדה אשר עסק בהכלאת שני הגזעים במחקר על לוקמיה.שתיים מהנקבות שהוכלאו בעת ההיא הפכו לאמהות המייסדות של הגזע כולו .
מהר מאוד מגדלים רבים הבינו את הפוטנציאל האדיר הגלום בגזע והחלו לעבוד קשה על מנת ליצור את החתול האידאלי לאופרד בייתי.
בעת ההיא זיווגים עם ליאופרדים שונים הביאו לכך שגנים רטסיסיביים חדרו לגזע כמו שיער ארוך, צבעי סוליד ועוד. בהזדמנות זו עלי להזכיר שבשלב ראשוני לא ניתן להשתמש בזכר בן כלאיים שכן היבריד הוא עקר.
בשלב השני של הזיווגים השני השלישי והלאה הביאו תוצאות דרמטיות של פרוות מיוחדות קצרות מאד בעלות צבעוניות מיוחדת וגוונים של ליאופרדים .
השלב הבא היה הבאתו של טורי לאופרד זכר מניו דלהי שבהודו אשר תרם תרומה גנטית אדירה לגזע. טורי היה בעל פרווה בצבע כתום עז מנוקדת בעל עיני אמרלד ירוקות והדבר המדהים בו ביותר היה שפרוותו היתה מנצנצת וזוהרת באופן מיוחד מאוד. המזל שהתכונות הגנטיות האלו של טורי היו דומננטיות והפכו להיות לחלק מהגזע כולו. האיגודים השונים קיבלו את הבנגלי באופן רשמי כגזע רשום.
ראוי לציין שגזע חדש זה עדיין בהתהוות והמגדלים עדיין עסוקים ביצירתו.
להרחבה >>

אבסיני 
גזע חתולים זה נחשב לאחד הגזעים העתיקים. לא ברור לגמרי מהי ההיסטוריה של הגזע. אחת הסברות אומרת שגזע זה הוא צאצא ישיר של החתול המקודש ממצרים העתיקה. אך הסבירות הגבוהה ביותר (שנבדקה במחקרים גנטיים) היא שמוצאו של גזע זה מחוף האוקיאנוס ההודי. יש המאמינים כי האבסיני הוא הגזע המבוית הותיק ביותר. הגזע זכה להכרה רשמית בשנת 1882.
להרחבה >>

דבון רקס 
בספטמבר 1959 נולד חתול הדבון רקס הראשון בעיר דבונשיר בריטניה, שמו היה קירלי (מלשון - מסולסל). קירלי נולד עם פרווה מסולסלת והיה מוטציה טבעית לחתולים שאינם גזעיים.
כניסיון לפתח גזע של חתולים שייראו כמו קירלי, זיווגו אותו עם חתולות מגזע קורניש רקס
שהיה מוכר כבר 10 שנים לפני ובדומה לקירלי גם הם היו מסולסלי פרווה. אך, למרבה ההפתעה לאחר כמה זיווגים עם חתולים מסוג קורניש רקס כאשר נולדו רק חתולים עם פרווה ישרה רגילה הוחלט שגזעים אלו אינם דומים ולכן קראו לגזע החדש דבון רקס.
לאחר מכן, נעשו מספר זיווגים קרובים כדי לחזק את הגן המיוחד וקירלי היה למעשה האב של כל הדבון רקסים. בשנת 1967 הכיר FIFE בגזע. בארצות הברית לא הופרד הדבון רקס מגזע הקורניש רקס עד אחרי שנת 1979. כמו כן הוא מוכר על ידי CFA ו TICA שפרסמו את התקן בשנת 1988.


להרחבה >>

 
   


 2  1  הקודם
 

 





 בכל חודש נספר לכם על גזע אחר של כלב או חתול, במדור מופיעים כל גזעי החודש שפורסמו עד כה.

למידע נוסף על כל גזע היכנסו לגזעי כלבים ולגזעי חתולים,
לשאלות ותשובות או ל"גזעי גזעי".
חזרה למעלה לדף הבית שלח לחבר
למעלה דף הבית שלח לחבר גרסת הדפסה