כלבים, כלב
כלבים
  חתול, חתולים
חתולים
  סוסים, סוס
סוסים
  ציפורים, תוכים, בעלי כנף
ציפורים
  זוחלים, נחשים, איגואנות
זוחלים
  חיות אחרות, מכרסמים, אוגרים, דגים
מכרסמים

לוח מודעות    |    שימושון     |     חיפוש חיות     |      פורומים     |     מפת אתר
הפורטל הישראלי לאוהבי חיות מחמד: כלבים, חתולים, סוסים, ציפורים, זוחלים, מכרסמים ואחרים
מאמרים          שאלות ותשובות        לוח מודעות        תערוכות ואירועים        גלריות        עמודים פרטיים        בלוגים        חדשות
 >> גזע החודש עמוד הבית
0
 גזע חתול החודש
הכל | כלבים | חתולים 
   

   
כלב הרים שוויצרי ענק 
כלב הרים שוויצרי ענק נחשב העתיק מבין הגזעים השוויצרים וסייע בפיתוח מוקדם של שני גזעים מוכרים אחרים - סיינט ברנרד והרוטוויילר. ישנן מספר תאוריות לגבי המקורות הקדומים של גזעי הזננהאונד השוויצרי. התיאוריה הפופולרית יותר, קובעת כי הכלבים הם צאצאי Mollasian, כלב מסוג מסטיף גדול שליווה את הלגיונות הרומאים בפלישתם אל הרי האלפים במאה ה-1 לפנה"ס. זיווגים עם זנים מקומיים יצרו את כלב ההרים השוויצרי, סן ברנרד והברניז.

ההיסטוריה הקדומה באירופה
אבותיו הראשונים של ה-Swissy שימשו לעזר לחקלאים, רועים, וסוחרים במרכז אירופה. הרבעה סלקטיבית התבססה על היכולת של הכלב לבצע פונקציה מסוימת, כגון משיכת משאות או שמירה, ולא לפי תקן כלשהו. כתוצאה מכך, קבוצה של כלבים שיועדו לביצוע פונקציה מסוימת קבלו את השם של הפעילות, כגון כלב הבקר. עד המאה ה -19, אבותיהם של Swissy המודרני היו בשימוש נרחב על ידי חקלאים, וסוחרים וכונו לעתים קרובות, Metzgerhunde, או "הכלב של הקצב". הם היו גדולים, שריריים, בצבעי טריקולור, אם כי גם הצבעים חום אדמדם, לבן ושחור וחלודה היו נפוצים. יש המאמינים שבשלב מסוים כלבים אלה היו הפופולריים ביותר בשוויץ. עם זאת, עד 1900 מספרם הידלדל מאד בעיקר בשל הזמינות הגוברת של תחבורה ממוכנת כחלופה לשימוש המסורתי של Swissy ככלב משא.

בשנת 1908, בתערוכת הכלבים לרגל 25 שנה ל- Kynologische Schweizerische Gesellschaft (מועדון הכלבים השוויצרי SKG), הוצגו שני כלבי Bernese עם שיער קצר וחלק. באירוע השתתף פרופסור אלברט היים, חוקר כלבים מכובד ומומחה לגזעי Sennenhund שוויצרי. פרופ' היים זיהה כלבים אלה כסוג אחר של Sennenhund גדול, ולחץ על ההכרה שלהם כגזע נפרד.

בשנת 1909 הם הוכרו על ידי SKG כגזע נפרד אשר נרשם בספר הגידול השוויצרי בהיקף של 12 פרטים בלבד. בשנת 1912, נוסד המועדון Sennenhunde Grosse” " על מנת לשמר ולקדם את פיתוח הגזע הזה. הסטנדרט גזע הראשון יצא לאור על ידי FCI רק ב 1939.
במהלך מלחמת העולם השנייה, הגזע שימש את הצבא השוויצרי ככלב משא ועד 1945 היו כ- 350-400 כלבים באירופה.
בשנת 1968,יובא הגזע לארה"ב. אבל רק מאוחר יותר נוסד המועדון האמריקאי לגזע ורק בשנת 1995, התקבל הגזע בצורה רשמית להתאחדות הכלבים האמריקאית AKC תחת קבוצת כלבי עבודה.
היום ניתן למצוא בתי גידול של כלבים אלו גם במדינות אירופאיות אחרות ובארה"ב. הם בעיקר משמשים ככלבי משפחה בשל מזג רגוע, אמין שלהם.
להרחבה >>

בוסטון טרייר 
הבוסטון טרייר נוצר מהכלאה מכוונת בין 2 גזעים אנגליים באזור בירמינגהם ומרכז אנגליה.
הגזעים המעורבים בהכלאה היו הבולדוג האנגלי ובול טרייר לבן.
כלבים אלה יוצאו לארצות הברית ובעיר בוסטון התרכזו מספיק מגדלים משוגעים לדבר, אשר התלהבו מהתוצאה והחליטו לגדל גזע עירוני מסוגנן לטעמם.
לעומת גזעי כלבים אחרים, הבוסטון טרייר מציג תקציר הסטורי רציף. זהו תוצר של שני גזעים אנגליים שהורבעו על מנת ליצור גזע עליז, חסון ומעוצב.
הבולדוג האנגלי העביר את יצר המשחק והחביבות והטרייר העביר את הפיקחות והעירנות.
המועדון הראשון לבוסטון טרייר נוסד בשנת 1890 אך קדמה למועד זה פעילות אינטנסיבית למדי.
שנתיים קודם לכן, בשנת 1888, הוצגו הבוסטון טריירים תחת שמם בתערוכה ראשונה בבוסטון.
ב 1891 הגיעו כל המגדלים הראשונים להסכמה והתקן הראשון אושר.
במקביל לאישור התקן פעלו ראשוני המגדלים לקבלת הכרה של ה AKC בגזע – שלא היתה פשוטה בשל העובדה שהיה מדובר בעצם בהכלאה של 2 גזעים מוכרים. .
בשנת 1893 ההכרה הגיעה והבוסטון טריירים החלו להרשם בספר הגידול.
עד תחילת המאה ה 20 נעשתה כברת דרך בגידול ומאחר והגזע הפך מוכר, ניתן היה להתרכז המאפיינים היחודיים של הגזע כמו סימונים, גודל והבעה.
התקן הראשון הגדיר בצורה טובה מסגרת יעילה לגידול, אך המגדלים חתרו למצויינות.
ב 7.10.1914 אושר העידכון לתקן שהשתנה מעט מאד מאז ועד היום.
כיום ניתן למצוא בוסטונים בתפוצה רחבה בכל רחבי העולם כשניתן למצוא הבדלי איכות בצורתם אך כמעט לכולם אופי שובה לב וטיפוסי.

תודה לאיתן הנדל על המידע.
צילום: יגאל פרדו
להרחבה >>

פטיט באסט גריפון ונדין 
פטיט משמעותו קטן, באסט – נמוך, קרוב לקרקע, גריפון – זיפי, בעל פרווה זיפית, ונדין – מאזור ונדי שבצרפת.
ניתן למצוא אזכורים לגזע מהמאה ה16.
משפחת דזמי במשך שלושה דורות משנות ה90 של המאה ה18 פיתחה את הגזע והקימה את מועדון הגריפון ונדין בצרפת. פול דזמי, היו"ש הראשון של המועדון, שנוסד ב 1907 כתב את תקן הגזע הראשון. התקן היה זהה לגרנד ולפטיט באסט גריפון ונדין שנולדו באותו שגר . רק בשנת 1950 ה-
Societe de Venerie (הגוף האחראי בצרפת על צייד) פרסם תקנים חדשים לגזע שבהם לפטיט באסט גריפון ונדין היה תקן עצמאי ובשנת 1975 נאסר להרביע גרנד ופטיט.
משפחת כלבי הגריפון ונדין כוללת ארבעה גדלים שנועדו לציד חיות בר בהתאם לגודלם ומקורם באזור ונדי שבצרפת.
"גרנד גריפון ונדין" הגדול מבניהם, כלב גדול אצילי ואמיץ שימש לצייד איילות.
"בריקה" הבינוני, כלב בעל מבנה קל יותר וזריז שימש לצייד איילים קטנים.
"גרנד באסט גריפון ונדין" ו"פטיט באסט גריפון ונדין" הנמוכים בכלבי המשפחה.
"גרנד באסט גריפון ונדין" כלב אצילי אמיץ ובעל עצם מסיבית וה"פטיט באסט גריפון ונדין" כלב קטן יותר וזריז.
להרחבה >>

צ'או צ'או 
הצ'או צ'או, שלעיתים נקרא פשוט "צ'או", הוא אחד מהגזעים העתיקים ביותר. פרטי ההיסטוריה המדויקים של הגזע אבדו עם סין העתיקה. כלב בעל מאפיינים חיצוניים זהים באזור זה מוזכר ברשומות היסטוריות מתקופה של כאלף שנים לפנה"ס.
הגזע כפי שהוא מוכר כיום ניתן לזיהוי בקלות בפסלים וכלי חימר מהשושלת הסינית של שנת 200 לפנה"ס. ממצאים ארכאולוגים אחרים מצביעים על האפשרות שמדובר בגזע עתיק יומין עוד יותר: יתכן שמקורו בחוג הארקטי, והגזע נדד למנגוליה, סיביר וסין. יש הטוענים כי הצ'או צ'או הוא האב הקדמון של גזע הסמוייד, הפומרניין וגזעים אחרים.
הגזע מוזכר ברשימות מן המאה ה-7, ומסופר כי אחד הקיסרים הסינים גידל כ-2,500 כלבי צ'או צ'או למטרות ציד וספורט וכבני לוויה לעשרת אלפים הציידים שלו.
הגזע הוערץ על ידי הקיסרים הסינים וגם על ידי המלוכה המערבית, בעוד איכרים סינים השתמשו בגזע למטרות מזון ולבוש. בארה"ב, הגזע היה פופולרי בשנות ה-20 של המאה הקודמת בהפקות הוליוודיות.
ייבוא גזע זה לאנגליה החל בסביבות 1880, והפופולריות שלו גדלה לאחר שהמלכה ויקטוריה הביע עניין ב"כלב הפרא של סין", כפי שכונה בצ'או צ'או בתצוגה בגן החיות של לונדון. המועדון הראשון שהתמחה בגזע זה הוקם בשאנגליה בשנת 1895. הגזע הוצג לראשונה בארה"ב בשנת 1890. מועדון הכלבים האמריקאי הכיר רשמית בגזע בשנת 1903, ומועדון הצ'או צ'או של אמריקה הוכר כחבר על ידי מועדון הכלבים האמריקאי בשנת 1906.

תודה לצלם יגאל פרדו על התמונות.
להרחבה >>

קבלייר קינג צארלס ספניאל 
מקורו של כלב זה בבריטניה. הקבליר קינג צ'ארלס ספנייל עבר שינויים רבים במהלך סוף המאה ה-17, כאשר הוא הורבע עם גזעי כלבים שטוחי-חוטם. המצב נמשך עד שנות ה-20 של המאה העשרים,כאשר אמריקאי חובב כלבים הכריז על תחרות להחזרת גזע הקבליר קינג צ'ארלס ספנייל. מגדלים החלו לנסות לשחזר את מה שהם החשיבו להיות הצורה המקורית של הגזע, כלב הדומה לכלבו של מלך אנגליה צ'ארלס השני מהמאה ה-17, כפי שהוא מופיע בציורים מהתקופה. מועדון הכלבים הכיר בגזע בשנת 1928 כחלק מקבוצת "הקינג צ'ארלס ספנייל".
מלחמת העולם השניה יצרה עיכוב רציני בפיתוח הגזע, ורוב הכלבים אבדו בשל הקשיים היומיומיים. בעקבות המלחמה, נותרו 6 כלבי קבלייר בלבד מהם פותחה השושלת כולה. המספרים עלו בהדרגה, ובשנת 1945 הכיר מועדון הכלבים בגזע כקיים בזכות עצמו, כ"קבליר קינג צ'ארלס ספנייל.
באמריקה, הסטוריית הגזע אינה ארוכה. הקבליר הראשון שחי בארה"ב הובא מן הממלכה המאוחדת בשנת 1956 כחלק מיצירת מועדון הקבליר קינג צ'ארלס בארה"ב אשר ממשיך בפעילותו עד לימינו. ב-1994 הוקם מועדון הקבליר קינג צ'ארלס ספנייל על ידי מגדלים על מנת להביא להכרה בגזע זה על ידי מועדון הכלבים האמריקאי, מטרה שהושגה לבסוף ב-1997.
להרחבה >>

כלב סיני מצוייץ  
הסיני המצוייץ נמצא בכל רחבי העולם, אך סביר להניח כי מקורו של הגזע אינו בסין. האמונה הרווחת היא כי מקורו של הגזע הוא במרכז אפריקה, מאחר וחוסר השיער מצביע על התפתחות במקום עם אקלים חם. בטקסטים מן המאה ה-19 ישנה התייחסות לגזע זה כטרייר אפריקני חסר שיער.

מועדון הכלב חסר השיער האמריקאי הוקם לראשונה ב-1959 על ידי גברת ווד, והוכר על ידי מועדון הכלב הסיני המצוייץ בשנת 1978. לאחר מכן הצטרף המועדון מועדון הכלבים האמריקאי בשנת 1991. באירופה הכלב הוכר רשמית על ידי המועדון בשנת 1987, ובבריטניה ב-1981.
המועצה הלאומית לכלבנות באוסטרליה הכירה בגזע זה ב-1995.

אחד מהכלבים המפורסמים מגזע זה, סיני מצוייץ ששמו "סם", היה הזוכה בתחרות הכלב המכוער בעולם משנתת 2003 ועד 2005.
להרחבה >>

בסנג'י  
תודה לצלם יגאל פרדו על התמונות.

הבסנג'י הוא ללא ספק אחד מגזעי הכלבים העתיקים ביותר. מקורו של הגזע ביבשת אפריקה, וכלבים אלו חיו בחברת בני אדם במשך אלפי שנים. ניתן להבחין בכלבים דמויי בסנג'י בציורי מערות ובקברים של הפרעונים המצרים, יושבים לרגלי בעליהם, באותה תנוחה בדיוק כפי שהם עושים היום, עם אוזניים זקופות וזנב מקורזל. כלבים מסוג זה נשמרו במקור למטרות ציד חיות קטנות.

האירופאים הראשונים תיאר את סוג הכלב שממנו גזע הבסנג'י הגיע בקונגו בשנת 1895. כלבים מקומיים אלה, אשר האירופאים זיהו כגזע ייחודי בשם "בסנג'י", זכו להערכה על ידי המקומיים בשל האומץ, האינטליגנציה, המהירות, והשקט שלהם. עם זאת, מאמרים שונים מערערים על ההנחה שחכמתם גבוהה. למרות האינטליגנציה הגבוהה שלהם, לבסנג'י אופי עצמאי והם אינם עושים הכל פשוט כדי לרצות את בעליהם. יש הטוענים כי תכונה זו היא הסיבה לציונים נמוכים יחסית שהבסנג'י מקבלים במבחני אינטליגנציה, הבוחנים כמה טוב הם ממלאים הוראות.

הבסנג'י עזרו לצוד, ברדיפת ציד אל תוך רשתות עבור בעליהם. בשפת המקומיים תוארו הבסנג'י כ"כלבם של הפראים" או "כלבם של הכפריים". בקונגו הבסנג'י היה ידוע כ"כלב השיח". כלבים אלו היו ידועים גם בדרום סודן, ושמו של הבסנג'י נגזר ממילה דומה שמשמעותה "כלב פרא". שם מקומי נוסף מכנה את הבסנג'י "כלב קופץ מעלה ומטה", המתייחס לנטייתם לקפוץ ישר מעלה על מנת להשקיף אל מטרתם.

נעשו ניסיונות שונים להביא את הכלב לבריטניה, אל מוקדמים שבהם הסתיימו במחלות. ניסיון שנעשה בשנת 1923, לדוגמא, כאשר ליידי הלן הביאה עמה מסודן 6 כלבים, נגמר במותם של כל ששת הכלבים בשל זריקות שקיבלו בעת שהותם בהסגר. לא היה זה עד 1930 כאשר קרן ייעודית הוקמה בהצלחה באנגליה, ומאוחר יותר בארה"ב, על ידי יבואן בעלי החיים הנרי טרפיק. כתוצאה מכך, כמעט כל כלבי הבסנג'י בעולם המערבי כיום הם צאצאים של היבוא המוקדם והמצומצם הזה. הגזע התקבל למועדון הכלבים האמריקאי בשנת 1943. החל מ-1990, לבקשת מועדון הבסנג'י האמריקאי, הרישום נפתח מחדש לכלול כמה יבואיים חדשים ומאוחרים יותר של הגזע.
בעבר העריכו כי הבסנג'י הם צאצאים של תנים, באופן כלשהו. בדיקות גנטיות מודרניות הוכיחו כי הבסנג'י מקורבים לכל של גזעי הכלבים, והם צאצאים של הזאב. עם זאת, נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע לאיזה תת-מין הם שייכים.
להרחבה >>

 
   


 

 





 בכל חודש נספר לכם על גזע אחר של כלב או חתול, במדור מופיעים כל גזעי החודש שפורסמו עד כה.

למידע נוסף על כל גזע היכנסו לגזעי כלבים ולגזעי חתולים,
לשאלות ותשובות או ל"גזעי גזעי".
חזרה למעלה לדף הבית שלח לחבר
למעלה דף הבית שלח לחבר גרסת הדפסה