לפני שעות מספר התפרסמה באתר וואי נט תמונה מרטיטה, רואים בא כבאי מפוייח יוצא מאחד הביניינים בכרמל, כשהוא נושא מתחת לשתי זרועותיו , שני כלבי פקינז קטנים.

מה שקורה כרגע בכרמל הוא רק הקדימון למה שעלול להתרחש בארץ באירועים חמורים בהרבה, תמונה זו ממחישה מאד באיזה סיטואציה אנו עלולים כולנו להימצא.

לאור לקחי אסון השריפה בכרמל המתרחש ממש רגעים אלה ולאור הייתכנות המתגברת של רעידת אדמה מאסיבית בישראל, המסקנה המבקשת היא שיש כמובן להיערך מעוד מועד לפורענויות אלה. בניגוד לאווירת ה"סמוך" המקובלת לצערנו בארץ, חייבים להיערך במתכונת של סוף מעשה במחשבה תחילה.

אם חס וחלילה ניקלע לעימות מזויין עם שכנינו, חיזבאללה או סוריה לדוגמא, על פי כל ההערכות המקצועיות ינחתו כאן טילים, לא "רק" בפריפריה אלא, גם כאן במרכז, בתל אביב וברמת גן.

בעת מלחמת המפרץ הראשונה שהיתי בבית החולים הוטרינרי בבית דגן, ואז "הוצפנו" במקרי חירום אשר הגיעו מרמת גן המופגזת ומסביבותיה. אף אחד ברשויות לא חשב שיש צורך להיערך בעוד מועד לטיפול בבעלי החיים שבמצוקה. התופעה חזרה על עצמה בעימותים הבאים. זכורים לנו היטב המראות הקשים של נטישת בעלי החיים בזמן ההתנתקות מגוש קטיף. חווינו זאת גם לפני ארבע שנים בזמן העימות בצפון.

שערו בנפשכם מה יתרחש אם טיל ייפול בסמוך לפארק הלאומי ברמת גן ובספארי, החומה תיפרץ, ובעלי חיים גדולים והיסטריים עלולים לשטוף דרך הפרצה ולהתפזר בתוך ריכוזי האוכלוסייה שבמרכז הארץ.זו איננה מחשבה אפוקליפטית דמיונית, זהו תרחיש סביר ביותר העלול לקרות, בדיוק כמו ששריפה ביער בשנה שחונה, היא תרחיש סביר.  יש להערך לכך מראש.

כותרות העיתונים מבשרות על אסון לאומי ושעת  חירום בסדר גודל תנכ"י. נכתב עוד כי זו ההזדמנות של הממשלה ואנשי המקצוע לבדוק בזמן אמת , כיצד יש  להפעיל את כל מערך החירום של מדינת ישראל, כחלק מיישום מסקנות דו"ח וינוגרד ובעקבות מלחמת לבנון השנייה.

אני מבקש להסב את תשומת לב הציבור לאספקט חשוב בשעת חירום, והוא הדאגה לבעלי החיים.

מתוך מיליון בתי אב בערך בארץ, חצי מיליון מהם מחזיקים בחיית מחמד. רשמית, רשומים מעל 250 אלף כלבים במרכז רישום השבבים הארצי. מדובר במסה שאסור לנו להתעלם ממנה.

אני מודע לדעה  כי בעת מצוקה אל לנו "לבלבל את המוח" עם זוטות שכאלה, וכי ראוי לנו לדאוג קודם כל לבני אדם לפני שדואגים לבעלי החיים. סבורני כי אין הדברים תלויים זה בזה, ויש לפעול במקביל הן לטובת האנשים והן לרווחת בעלי החיים , כי בנפשנו הדבר, תרתי משמע וחשוב ביותר כי הפעם לא ניזנח תחום חשוב זה.

לדעתי,  השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות צריכים להיות משולבים במסגרת רח"ל (הרשות לשעת חירום) ולקחת על עצמם את הטיפול בחיות, כלומר להקים מערך טיפולי ולוגיסטי שיהיה ערוך מראש לאפשרות של טיפול מערכתי בבעלי החיים בשעת חירום לאומית.

יש לדבר שלוש סיבות חשובות:

1.      בריאות הציבור – בעלי חיים נטושים, מבוהלים חולים ופצועים עלולים להוות סכנה לעצמם ולסובבים אותם.

2.      ההיבט הערכי והחינוכי- אלו חיות המחמד שלנו , ואנו לא נוטשים אותן לגורלן ויהי מה.

3.      ההיבט התדמיתי – דומני שאין צורך להכביר מילים על חשיבות תמיכת דעת הקהל העולמית בישראל. נוכחנו לדעת כי בעת חירום צופה בנו עולם ומלואו. ראוי שנראה כאומה הדואגת לא רק לאחרון אזרחיה, אלא גם לחיות המחמד שלה.

אני מציע להקים במסגרת השירותים הוטרינריים, מערך לשעת חרום שינוהל ע"י רופא וטרינר. למערך זה יגויסו כלל המרפאות הוטרינריות, שיוגדרו כחלק מ רח"ל ויוכרו כ"מפעל חיוני" ויתוקצבו בהתאם.

בנוסף, לגייס למערך את העמותות השונות למען בעלי חיים ומתנדבים ולדאוג לאיסוף החיות בצורה מסודרת, בדיקת נוכחות השבב התת עורי, רישום מדוקדק של פרטי בעל החיים והיכן הוא נימצא ולהיכן הוא הועבר, כך שניתן יהיה במהירות למצוא בעלי חיים שנעלמו.

אל למדינה להסתמך רק על טוב ליבם של האנשים.  יש להיערך לכך מערכתית ותקציבית מבעוד מועד. ללא היערכות כזו, עשויים כל בתי המחסה, העמותות, וההסגרים הרשותיים לקרוס תוך שעות ספורות, כפי שקרה במלחמה האחרונה

רשויות רח"ל יספקו למערך זה:

·        תרופות חומרי הרדמה וטרינריים,

·        מקומות איסוף ומקלט, מזון  ושתייה,

·        אמצעי ריסון ולכידה מקצועיים,

• משאיות מיוחדות עם כלובים מותאמים לגודלם וסוגם של בעלי החיים.

כל המצויים בתחום מבינים כי ניתן לעשות כל זאת בעלויות לא גבוהות. אני קורא לראשי רח"ל לשלב את מערך החרום הוטרינרי כבר בתרגיל ההיערכות הארצית הבא.

לסיכום, עלינו לזכור כי בניגוד לבני האדם, בעלי החיים המבוייתים, וגם חלק חיות הבר שבשבי, אינם מסוגלים להגן ולדאוג לעצמם. מוטלת עלינו החובה לדאוג ולשמור עליהם, הן למען בריאות הציבור והן לשמירת הערכים שלנו, כבני אדם.