לצערנו, כמו בבני אדם גם בחיות מחמד יש גידולים שפירים וממאירים. לאט ובהתמדה מצטבר ידע וטרינרי התורם לאבחון ולטיפול בסוגי הסרטן השונים. סרטן הוא שם כללי למחלות שונות, שבהן מספר תאים בגוף מתחלקים בצורה בלתי מבוקרת. הצטברות של תאים כאלה יוצרת גידול שפיר או ממאיר. ובמקרים מסוימים חלק מתאים אלו נודד למקומות אחרים בגוף ויוצר גרורות. לשמחתנו, סוגים רבים של המחלה ניתנים לזיהוי במהירות וביעילות וניתנים לטיפול מוצלח הקונה הארכת משך החיים ולעיתים גם החלמה מלאה. גם כאן, אבחון מוקדם פעמים רבות הוא שם המשחק.
שפיר מול ממאיר
זוהי אולי החלוקה הראשונה והחשובה ביותר בין סוגי הגידולים השונים. גידול שפיר הינו תהליך של שגשוג תאים המתרחש בתוך רקמה בריאה, אינו פוגע בה ואינו יוצר גרורות באיברים מרוחקים. למרות זאת גידול שפיר יכול לגרום לנזקים אם אינו מטופל. הנזקים נגרם מהפעלת לחץ פיזי על איברים בריאים, מדימום והפרשת הורמונים במקרה שהגידול הוא של בלוטה אנדוקרינית, כלומר מפרישת הורמונים. בנוסף, לגידול שפיר יש לפעמים היכולת להפוך לגידול ממאיר – הוא גידול סרטני.
מתי יש לחשוד בגידול סרטני?
סמנים קליניים המחשידים לגידול הינם נפיחויות, פצעים שלא מחלימים, דימומים והפרשות כרוניות, קשיים מתמשכים בבליעה, האכלה, אכילה או מתן צרכים, ריחות לא נעימים, חוסר רצון לפעילות גופנית, קשיים בנשימה, חוסר תאבון וירידה במשקל או צליעה מתמשכת. סימנים אלו אינם ספציפיים. וזאת כיוון שגידול יכול להופיע בכל איבר שבגוף ובכל אחת מהרקמות הבונות אותו, מה שיוביל לתחלואה וסימנים סביב האיבר הפגוע. כך גידולים בריאות יתבטאו לעיתים בקשיי נשימה וגידולים בעצמות הרגליים יתבטאו בצליעה.
כלל אצבע הוא שכאשר הכלב או החתול אינם כשורה לזמן ממושך, יש לפנות לווטרינר לשם אבחון. כמובן שככל שהחיה מבוגרת יותר, יש סיכוי גבוה יותר שמדובר בתהליך סרטני. מדוע זאת? כיוון שכל גידול סרטני מקורו בתא יחיד שכשלו מנגנוני הבקרה התאיים שלו והוא החל להשתכפל בצורה לא מבוקרת. תופעה שכזו נפוצה יותר בתא ותיק, שהשתכפל פעמים רבות, כלומר אצל חיה מבוגרת. כמובן שברפואה כמו ברפואה, אין דבר כזה שאין דבר כזה, וישנם גם גידולים בחיות צעירות אולם אלו בסבירות נמוכה.
יש חשד לגידול סרטני, מה עושים עכשיו?
פעמים רבות מתחילים בדגימה של המסה החשודה באמצעות שאיבת תאים במזרק ומחט ריקים והשפרצת התוכן על זכוכית נושאת, צביעה והתבוננות במיקרוסקופ. בדיקה פשוטה יחסית המלמדת אותנו על טיב אוכלוסיית התאים הבונים את הגידול. כך לעיתים מדובר בכיס של נוזל (ציסטה) הניתן לניקוז או גידול שומני פשוט והעניין נפתר. מעניין לדעת שכל סוגי הגידולים נחלקים בעיני הרופאים לשלוש קבוצות לפי מקור התאים המשגשגים:
1. תאים אפיתליאלים, אלו הן הקרצינומות.
2. תאים מזנכימלים אלו הסרקומות.
3. תאים עגולים – אלו תאי הדם.
אם הדגימה המקומית לא מספרת מספיק על אופיו של הגידול, ממשיכים לאמצעים אבחון נוספים: ביופסיה (לקיחת דוגמה גדולה יותר מהגידול), רנטגן, אולטרא סאונד, צילוםCT , MRI ולפעמים אפילו כניסה לניתוח כדי להוציא את המסה שהתגלתה בדרכים שהוזכרו כאן.
תמיד מלווים את ההערכה בבדיקות דם כלליות כדי לדעת מה מצבה הכללי של החיה. קריטריונים חשובים הינם גודלו של הגידול המקורי, האם שלח גרורות ולאן והאם הגיעו הגרורות אל קשרי הלימפה. כמו כן שולחים דגימה לבדיקה היסטולוגית (בדיקת מיקרוסקופ מקצועית על ידי פתולוג) המלמדת אותנו על אופן ההתנהגות של התאים, עד כמה הם חריגים בהתנהגות שלהם ובהתאם אלימים יותר. לפי כל המדדים הללו אנחנו מסוגלים להעריך את הגידול עמו אנחנו מתמודדים, מהו הטיפול המתאים ביותר ומה סיכויי ההחלמה.
האם הסרטן בחיית המחמד מסוכן לבני הבית?
זוהי שאלה נפוצה והתשובה עליה היא לא. סרטן אינו מחלה מדבקת, אלא יותר כמו מחלה כרונית אחרת. כדוגמת מחלת לב או כליה, שצריך לטפל בה באופן ממושך ולייחל להחלמה.
ישנו סרטן אחד בכלבים הנקרא TVT = Transmissible Venereal Tumor. זהו סרטן המועבר בעיקר על ידי יחסי מין (וליקוקים) ותוקף בעיקר, אך לא רק את אברי המין. לכן הוא מתפתח בעיקר בכלבים שלא עברו עיקור או סירוס. סרטן זה אינו מדבק למינים אחרים של בעלי חיים, או בני אדם. זה סרטן שמגיב מצוין לטיפול כימותרפי עם אחוזי ריפוי גבוהים. כל זמן שהכלב אינו מטופל הוא מדבק לכלבים אחרים.
מאידך ישנו וירוס, נפוץ למדי, בשם פפילומה הגורם למעין גידולים שפירים. גידולים אלה בעלי צורה אופיינית המזכירה אלמוג או כרובית. הם מופיעים בדרך כלל באופן מפושט באזורים שונים של הגוף, פעמים רבות בפנים. הגידול נפוץ בעיקר בגורים מתחת לגיל שנה, הוא אינו אסתטי, אבל חולף בעצמו. ישנו זן כלבי וזן חתולי. שניהם מועברים מחיה לחיה או מהסביבה אל החיה ואינם מדבקים לאנשים.
האם ניתן להימנע מסרטן?
למרבה הפליאה, לגבי סוגים מסוימים של סרטן התשובה היא כן. כך למשל הגידול הנפוץ ביותר בכלבות הוא גידול של העטינים (ממספר רקמות עטין משגשגות) ונמצא כי עיקור בכלבה לפני הייחום הראשון מוריד את הסיכוי של הכלבה לחלות בו לחצי אחוז בלבד (!) . כלומר 99.5% שהכלבה לא תחלה בגידול הנפוץ ביותר לכלבות. כך גם לגבי סרטן האשכים בכלבים זכרים. פחות מזה לגבי חתולים וחתולות בסרטנים הללו וליתר סוגי הסרטן אין לנו מניעה. זאת כיוון שלא ידוע לנו הגורם המקורי להתפרצות התא הסרטני הראשון.
