השוני בין כלבים וחתולים עולה על הדמיון. מדובר בשני מינים שונים מכל בחינה. כפי שלכל אחד מהם מתאים מזון שונה, תרופות שונות ונוגדי טפילים שונים – כך גם סביבת המחייה שלהם אמורה הייתה להיות שונה ולא משותפת. אפילו בני האדם נחלקים ל"אנשי חתולים" ו"אנשי כלבים".
תהליך הביות (שאגב עבר בהצלחה מלאה עם הכלב ומעולם לא הצליח עם החתול) הביא לשהות משותפת של הכלב והחתול באותו המרחב, ומכאן לצורך להסתדר כך או אחרת. החדשות הטובות הן שלרוב יש פתרון לעניין – חשיפה איטית, סבלנית ומבוקרת עשויה לרקום ידידות נפלאה או לפחות קבלה סבלנית אחד של השני. אולם אם לאחר מספר שבועות הדבר אינו מצליח (לא חשוב בגלל תוקפנותו של איזה צד) יתכן וצריך לוותר. רק הניסיון ילמד אם הדבר אפשרי או לא.
מי היה פה ראשון? מוטב חתול ראשון על כלב
אם רוצים לגדל כלב וחתול באותו בית ויש אפשרות לבחור את סדר ההצטרפות למשפחה, מוטב להקדים את בואו של החתול לבואו של הכלב. כך כשהכלב מגיע אל הבית, החתול נתפס מבחינתו כאחד מדיירי הבית הטבעיים ולרוב נוטה לקבל אותו בשלום. באם הכלב כבר נמצא בבית – מוטב לבחור בגור חתולים. כך יגבר הסיכוי שהכלב יראה בחתול יצור קטן, המהווה בהתאמה איום קטן יותר וינהג בו בחביבות. גם גור החתולים מבחינתו יפחד פחות, מכיוון שהוא ניחן בסקרנות הטבעית של גור חתולים ועדיין לא למד שעליו לפחד מכלבים.
בעמותות של חיות נוהגים לעיתים קרובות לגדל גורי כלבים במתקני ההחזקה של החתולים הצעירים וכך אלו מתרגלים לאלו. במידה ויהיה אימוץ מהעמותה יהיה הכלב או החתול החדש מורגל לנוכחותו של האחר בבית. השאלה מה עושים אם המצב שונה? כלומר אם החתול מגיע לאחר הכלב. ובכן, זה כבר תלוי באופיים הנתון של הכלב והחתול.
כלב מי שרודף
יש כלבים שיצר הציד חזק בהם יותר מהכל ודבר לא יעזור. כלבים אלה ירדפו בשמחה גם אחרי ארנבות, שועלים, קיפודים וכל יצור אחר קטן מהם. בגלל טבעו של מרחב המחיה העירוני, הם נוטים לרדוף אחרי חתולים כיוון שזה מה שיש. ישנם כלבים שאוהבים חתולים, משחקים עימם וישנים עימם בשמחה באותה המיטה. יש כלבים שרודפים אחרי חתולים רק ברחוב, אולם בחתולי הבית אינם מעיזים לגעת לרעה.
יש כלבים וחתולים החולקים את אותו הבית בשוויון נפש מוחלט ובסוג שלו דו-קיום בו כל אחד חי במרחב שלו. מצב זה נפוץ במיוחד בבתים בהם יש לחתול אפשרות לצאת ולהיכנס אל הבית בצורה עצמאית. כאשר מאפשרים לחתול להיות חופשי, אז הוא יוצא לעסוק בענייניו וחוזר אל הבית רק כדי לאכול או לישון.
חשוב לציין שיותר מאשר מדובר בהתנהגות אופיינית לגזע מסוים של כלב (או חתול) מדובר באופי המסוים של כל חיה. קל וחומר בכלבים מגזע מעורב שכל אחד הוא מיוחד במינו.
מילה של חתול
יש חתולים שאינם פוחדים ובורחים מכלבים , יש אף כאלה הרודפים בעצמם אחרי כלבים ומסלקים אותם באומץ רב. מדובר בעיקר בחתולי רחוב קשוחים ולמודי קרבות – אלו יגנו בחירוף נפש על פינת ההאכלה הקבועה שלהם או פינת המנוחה האסטרטגית.
יש גם כלבים הפוחדים מחתולים ונסוגים מהם, בעיקר לאחר מפגש כאוב בהיסטוריה. יש חתולים שאינם בורחים מכלבים, אבל עדיין אי אפשר לומר שהם מסתדרים איתם או מחבבים אותם.
רגע של חסד
לאחר שניתחנו את כל האופציות ליחסי כלבים וחתולים, נדמה ששלום של ממש לא מתרחש כאן. האם יש סיכוי אמיתי לדו קיום?
יכול להיות פתרון ליריבות העתיקה. הכל מסתכם בחשיפה איטית, סבלנית ומבוקרת. למשל, אם יצא כך שהחתול מגיע אחרי הכלב, שהרי בימים הראשונים להגעה יש לעשות הפרדה בין השנים, מומלץ להפגיש אותם לזמן קצוב ותחת השגחת של הבעלים. מדי יום אפשר להפגיש בין השניים לזמן רב יותר, תוך השגחה וביתר הזמן להפריד שוב לשני חדרים. כך עם הזמן תירקם מערכת היחסים ביניהם- בתקווה מערכת יחסים טובה.
ולסיום- אנקדוטה קצרה על דו קיום. בתור וטרינרית פגשתי כלבה מניקה שהסכימה להניק גור חתולים בין יתר גוריה הכלבים. גורי הכלבים קבלו אותו בשיווין נפש וגור החתולים עצמו התפתח היטב – לכאורה אוטופיה מוחלטת ביחסים בין המינים. בפועל, נדמה לי כי הכלבה, כאם טרייה, הייתה שטופת אוקסיטוצין – הורמון האימהות. הורמון האחראי על הפרשת חלב, אבל גם על השריית רגשות כמו אהבה, תחושת מסירות וערבות הדדית.
מקרה זה הוא יוצא דופן ואומנם מוסבר על רקע תנאים הורמונליים מסוימים, אך הניסיון לשלום בית צריך להמשיך ולהיעשות – ולכן אם אתם מחליטים לאמץ כלב וחתול נסו לשלוט על תהליך ההיכרות של השניים ותראו מה קורה.