חפש בעלי מקצוע:

אל תתנו לבעלי חיים זכויות

לאחרונה נשמעים בתקשורת ובציבוריות הישראלית קולות הקוראים לחוקק את חוק זכויות בעלי החיים. אולם, אנשים טובים המעוניינים לקדם את נושא ההגנה על בעלי החיים, עלולים בדרך זו לגרום לתוצאות הפוכות לחלוטין. כעיקרון, אבהיר כאן כי לעניות דעתי לבעלי חיים אין זכויות , אולם לנו, בני האדם יש חובות כלפיהם.

אל תתנו לבעלי חיים זכויות


להלן עובדה פשוטה שאין עליה עוררין - בעלי חיים אינם בני אדם.

לפיכך לא ניתן להתייחס אליהם באותו מישור ערכי ומוסרי כמו היחס הבין אישי שבין אדם לחברו, ובין אנשים לחברה הסובבת אותם.

החיים בטבע אינם מעניקים לחיות זכויות כלשהן, וגם אם לא היו בני אדם בעולם, אני מניח שהטבע היה ממשיך להתקיים על פי חוקיו שלו, ובעלי החיים היו ממשיכים להתקיים ולהתפתח לפי חוקי הברירה הטבעית, בלי צורך בזכויות כלשהן.

ביום שהמין האנושי "לקח" את בע"ח מהטבע, וביית אותם, למעשה הוא לקח על עצמו את עול הטיפול בהם. כלומר, עצם הביות אינה מקנה לחיות זכויות, אולם היא בהחלט מוסיפה לאדם את החובה לדאוג לרווחתם ובריאותם

לטעמי, אם יחוקק חוק זכויות בעלי החיים, לא רק שהוא לא יגן על החיות האומללות, אלא שברבות השנים הוא אף עשוי להרע את מצבם יחסית למה שהוא כיום.

"זכויות" הינם מושגים הבאים לממש "זכאות".
אלו בעצם מושגים אנושיים, אשר התפתחו מבחינה היסטורית בעולם המערבי במאות השנים האחרונות , ומעצם היותם שייכים למין האדם , הם בעלי מאפיינים סוציולוגיים עם משמעות פילוסופית.

בבני אדם, על מורכבויותיהם החברתיות, התרבותיות והדתיות, אנו מבחינים בלפחות שני סוגים של זכויות :
זכות טבעית – המוקנית לאדם אוטומטית מרגע לידתו , למשל הזכות לקבלת מזון מים וחיים בכבוד.
זכות נרכשת - על האדם לעמול ולעמוד בתנאים מסוימים בכדי לקבלה, למשל הזכות לרכוש דירה אם שילמת את תמורתה, או, להבדיל, הזכות לחבוש כומתה אדומה אם אתה משרת בצנחנים.

למעשה, הזכות הינה נגזרת של פעילות במישור המוסרי, שבין אנשים לבין עצמם.

המושג "זכות" נובע מנבכי הציביליזציה האנושיות, מכאן שאין לה כל שייכות לבעלי החיים.

לפיכך ניתן להסיק בפשטות כי לבעלי החיים אין זכויות, וגם לא יכולות להיות להם, מתוקף העובדה שהם אינם בני אנוש!

אבל, וזהו אבל גדול מאד,העובדה שלבעלי החיים אין זכויות במובן המשפטי היבש והמקובל, לא אמור להפוך אותם לחסרי הגנה, טרף קל לכל מתעלל פוטנציאלי.

לשם כך קיימים בחוק הישראלי, כמו גם בתורת ישראל, חוקים ותקנות בנוגע לצער בעלי חיים.

אם ניתן לבעלי החיים "זכויות" , אנו עשויים בבלי דעת ומבלי שהתכוונו לכך לגרום ל"האנשה" של בעלי החיים (פרסוניפיקציה), ולהעמיד אותם על אותו מישור של בני האדם.

דבר זה עלול לגרום למצבים אבסורדיים ובלתי מתקבלים על הדעת, אשר לא אליהם מתכוון המחוקק הנאור.

לדוגמה, לבעלי החיים אין זכות קניין, כלב למשל לא יכול לקנות בית או מכונית.
בעלי החיים אינם ישות משפטית, ולא ניתן להעמיד אותם לדין, פלילי או אחר.
אם כלב ישך מישהו, מי שיעמוד לדין הינו בעליו ולא הכלב, בעל החיים הנושך עצמו ייכנס להסגר, לא למטרת ענישה, אלא אך ורק בכדי לבדוק האם הוא נגוע בכלבת ותו-לאו.

מכאן יובן כי הכוונה לחוקק את "חוק זכויות בעלי החיים" בדומה למתכונת "זכויות האדם" נועדה מראש לכישלון והיא אף תגרום להרעת מצבם, הקשה בלאו הכי של בעלי החיים , לעומת מצבם לפי החקיקה הקיימת היום.

לשם המחשה ראוי לסקור את נושא ההתנגשות שבין הזכויות בבני אדם.
כידוע, לא כל זכות הניתנת לבני אדם , אפשר ליישם אותה באופן מוחלט וחד משמעי.
לשם כך צריך להיות איזון מידתי בין הזכויות השונות המוקנות לאדם במדינה דמוקרטית.
למדנו מילדותנו כי אסור להפלות בין שווים, (למשל הגזענות נתפסת , בצדק , כצורת התנהגות אנושית פסולה), ובמרקם החיים האנושיים יש מערכת שלמה של בלמים ואיזונים שתפקידה לאזן בין זכויות שונות.
כמו שכל תלמיד תיכון בישראל לומד, ייתכנו מצבים בחיי היומיום בהם זכות אחת "מתנגשת" עם השנייה.
למשל, זכותי במדינה דמוקרטית מתוקנת להביע את דעתי על כל דבר ועניין, ובכל אמצעי, כתוב, אלקטרוני ו/או אחר, אולם זכות זו נגמרת כאשר אני מוציא את דיבתו של אדם לרעה, שכן היא מתנגשת עם כבוד האדם.
לפיכך, הזכות לחופש ביטוי מוגבלת על מנת שלא לפגוע בכבוד הזולת.
מכאן ניתן להסיק שאם נעניק לבעלי החיים "זכויות", ייווצר מצב מסוכן לפיו תמיד, ובכל מקרה, תיווצר התנגשות בין זכויות האדם לזכויות בעלי החיים.

בכל מצב נתון, ובכל עימות לכאורה ולמעשה, החברה האנושית תעדיף, ברובה הגדול, את הזכות המוקנית לאדם על פני הזכות המוקנית לבעל החיים.

לצורך המחשה, הזכות של בעל החיים לחיות ,בכבוד וללא סבל, מתנגשת ללא כל ספק עם זכותו הטבעית של כל אדם לקבל מזון איכותי, ולפיכך כל אדם שאינו צמחוני או טבעוני, יהפוך באחת לעבריין.

כמו כן, על המחוקקים הבאים לדון בסוגיה הקרויה לעת עתה " חוק זכויות בעלי החיים" להבין כי יש פנים רבות לנושא זה, אסור לחוקק אותו בחופזה ויש לקחת בחשבון את כל ההשלכות הכרוכות בכך.

אני יוצא מנקודת הנחה כי כל מי שאוהב בעלי חיים, כמוני, מעוניין שבית הנבחרים הישראלי יחוקק חוקים אשר יקטינו את ההתעללות והסבל אשר בעלי חיים חווים בישראל מידי יום ביומו.

אולם, החוק אינו יכול במהותו להיות אוניברסאלי וכוללני.

לא יכולה להיות גזירה שווה בין היחס לפרה ברפת ,לבין היחס לכלב המשפחה בביתנו.
זה לא מעשי ובלתי מתקבל על הדעת להתייחס מוסרית וערכית על אותו מישור לחיית מעבדה ולכלב משטרה המאומן למצוא סמים וחומר נפץ.

אם חוק זכויות בעלי החיים לא ייקח בחשבון את הניואנסים והדקויות ואת הבדל הקטגוריות שבין בעלי החיים השונים, עלול להיווצר מצב שכל מי שמקצועו או עיסוקו כיום במחיצת בעלי חיים, ייהפך לאישיות לא נורמטיבית.

כל רפתן יהפוך ל "סוהר של פרות" , כל חייל ביחידת "העוקץ" יהפוך מייד למתעלל בכלבים, הוטרינרים לא יוכלו יותר לשים שבבים אלקטרוניים בכלבים כיוון שזה יפגע בפרטיותם, וכל בעלים של עסק למכירת חיות מחמד יהפוך ל"סוחר עבדים".

לפי אותו היגיון לא יהיו יותר ספארי ברמת גן, גן חיות תנ"כי, פינות חי טיפוליות וחינוכיות. למעשה ניאלץ לחיות הלכה למעשה בחברה נטולת בעלי חיים כלל, מכל סוג ומין. אני אישית, לא הייתי רוצה לחיות בחברה כזאת.

והגרוע מכל, לא נוכל למנוע מחלות זואונוטיות, העוברות מבעלי חיים לאדם, ולא יהיו לנו הכלים המשפטיים המוסריים והערכיים להתמודד עם מחלת הכלבת , שכן אם לכלב יהיו "זכויות" ,לא נוכל להכניס כלב שנשך אדם, להסגר.
אזי נימצא כולנו, אנשים ובעלי חיים, בסכנת חיים ברורה ומיידית.
ובכלל, זכויות באות יחד עם חובות. כשם שלא ניתן לתת לחיות זכויות, כך אין אנו יכולים , מוסרית וערכית להשית עליהן חובות כלשהן.

לפיכך אני מציע לקדם חוק יסוד את "האמנה הלאומית להגנה על בעלי חיים".

במסגרת חוק זה יחולקו בעלי החיים במדינת ישראל לחמש קטגוריות שונות במהותן:

? חיות מחמד וספורט ( כלבים , חתולים סוסים וציפורי נוי)
? חיות משק (בקר, כבשים עופות דגים וכד')
? חיות מעבדה (קופים, ארנבים, שרקנים חולדות ועוד)
? חיות בר (בטבע ובשבייה)
? בע"ח מזיקים. (חולדות, עכברים, יתושים...)

ברור לכל בר דעת כי יש להבדיל במתן ה"הגנה" על בעלי החיים, בין PETS לבין PESTS .
אולם, ההבדלה בין חיית "מחמד" לחיה "מזיקה" עשויה להיות קשה עד בלתי אפשרית.
שהרי אם נתקן תקנות אשר ישמרו על איכות חייה של חולדת המעבדה, לא נוכל באותה נשימה להדביר חולדות המתרוצצות במחסנים ובמרתפי הבתים.
אין דינו של כלב ביתי, מטופל ומחוסן כיאות, כדין כלב משוטט , העלול להוות סכנה לאנשים ובעלי חיים.
במקרה כזה , זכותם של תושבי ישראל לחיים נטולי מחלות אפידמיות קשות, גוברת על ההגנה בחוק של הכלבים לשוטט בחוצות ערינו כאוות נפשם.

הארגונים למען בעלי חיים כגון "תנו לחיות לחיות" ,המטיפים באומץ רב ובנחישות על החשיבות של עיקור וסירוס החתולים המשוטטים ברחובות ערינו, עקב דרישתם להקנות לבעלי החיים זכויות, ימנעו למעשה את האפשרות החוקית של מניעת ההתרבות הבלתי מבוקרת של חיות אלה, דבר אשר לבטח יגרום לקריסתם הסופית והמוחלטת של אותם ארגונים עצמם.

אם אנו מעוניינים להפסיק את הניסויים המיותרים והאכזריים בבעלי חיים במעבדות המחקר השונות, אסור לנו לתת לחיות זכויות , שכן תמיד יקום מאן דהו אשר יטען כי זכותו לחיים ארוכים ובריאים גוברת על זכותם זו של בעלי החיים, וסביר להניח שבית משפט עתידי יצדד בעמדתו.

אולם אם האמנה שאני מציע תעגן אכיפה נאותה וקפדנית אשר תמנע את ההתעללות בחיות חסרות ישע באצטלה מדעית, הרי שהמטרה הושגה, וסוף סוף נוכל להסיר מעל סדר יומנו החברתי את נושא הניסויים המיותרים בבעלי חיים.

יש להקים צוות משימה המרכב מאנשי מקצוע, שיכלול וטרינרים, רבנים, פילוסופים, רופאים עורכי דין ונציגי העמותות למען בעלי חיים.

קבוצת מומחים זו תבחן לעומק את ההשלכות הנורמטיביות של היחס לבעלי החיים השונים לפי קבוצות הקטגוריות שצוינו לעיל.

מכיוון והנושא במהותו הינו ערכי, יש לשים בראש חבורה זו אדם עם אוטוריטה ציבורית מרשימה כגון נשיאי בית המשפט העליון לשעבר האדונים שמגר או ברק , ובהשתתפות אישיות כמו פרופ' אסא כשר אשר ייתן את האספקט האתי, שמדינה מורכבת כמו ישראל זקוקה לו ביחס של אזרחיה לבעלי החיים הנמצאים בתחומה.

לסיכום –
בעלי החיים הינם קטגוריה נפרדת. הם מהווים נידבך חשוב ביותר בחיי כל אדם. זכותנו כפרטים לגדל כלב או חתול, אולם חובתנו לדאוג לכל מחסורם עד יומם האחרון. יש לחברה האנושית זכות גדולה להתפעל מיופיים ואורח חייהם של חיות הבר, אולם חובתנו לשמור על ערכי טבע מוגנים. יש לנו זכות לחיות חיים ארוכים ובריאים אולם חובתנו לדאוג לשלומם וכבודם של חיות הניסוי במעבדות, ולהקטין עד למינימום ההכרחי, תוך פיקוח מחמיר, את מתן האישורים לביצוע ניסויים אלה. מרבית תושבי ישראל צורכים בשר למאכל, אולם מוטלת עלינו החובה לדאוג לכך שאותן חיות משק המיועדות בלית ברירה לגורל כזה לא יחוו צער בעלי חיים, לא יתבצע פיטום אווזים ולא נאפשר בחוק גידול עגל חלב.
נדאג לחנך את הדור הצעיר להגן על בעלי החיים, מושא לאהבתנו והוקרתנו.

ניתן להגיב למאמר בבבלוג של ד"ר אבי ליליאן "סיפורים וטרינריים

אולי יעניין אותך:

קניון לחיות - גארדן סנטר בבאר שבע

קניון לחיות - גארדן סנטר בבאר שבע

מוכרים באהבה! המקצוענים בשירות ובאיכות

להמשך קריאה »

רשת זולו

רשת זולו

כל חיה והזולו שלה. מונה 10 סניפים ברחבי הארץ

להמשך קריאה »