גם לבעלי התוכים ובעלי חיות המחמד בפרט יש בעיה קשה בחג זה, הרי רוב האוכל מיוצר בארצות אחרות ללא השגחת רב ורובנו אפילו לא ממש יודעים מה הוא מכיל.

אז איך מתמודדים עם הבעיות האלו?

מיד נגיע לבעיות הכשרות, אך ראשית אני רוצה להגיד כמה מילים לדתיים שהם במקרה גם צמחוניים ואכן העקרונות שלהם מתנגשים בליל הסדר עם הדת והמסורת.

כדי לקבל תשובה לשאלת רגל התרנגולת והביצה המחויבים בהגדה אך לא נהוגים בבית צמחוני יצאתי לטייל ברחבי העיר בחיפושים אחר רב או כל איש אחר שיכולים לענות על השאלה, שאלתי כל אדם עם כיפה או טלית מציצה משולי חולצתו איפה אני יכולה למצוא שמתאמן לקראת הקושיות האמיתיות של ליל הסדר ועונה על קושיות כמו אלו.

אחד מהם שאל אותי מה אני רוצה לדעת כשהוא לא מוריד את מבטו מהתוכים שמטיילים איתי על כתפי שם באמצע העיר, הסברתי לו שאני עושה כתבה וגם שבתור מגדלת תוכים מעניין אותי לדעת (מי יודע, אולי אני פעם אחזור בתשובה).

אז הוא קרא לידידו והם התייעצו באידיש, ואז הצטרף אליהם אדם שלישי ולא הרבה אח"כ אדם רביעי וכן הלאה... הגענו למצב שתשעה אנשים עמדו במצע הרחוב והתייעצו באידיש מה כשר ומה לא כשר לפסח.

כשהדיון נגמר עלו כמה מסקנות שהתחילו במשפט "תראי, הביצה והרגל נמצאות בצלחת הסדר בתור סמלים מסוימים ולא בתור חלק מחויב בתפריט, לכן זו לא בעיה למצוא פתרון שיניח את הדעת"

את רגל העוף והביצה ניתן לעטוף בניילון, זה יכול להיות שקית או ניילון מצמד, כך או כך הבשר לא ייגע בצלחת, לפחות מחמירים בעניין הצמחונות ניתן להכניס את הדברים הביתה, כמובן שאין חובה לאכול אותם, ולאחר הסדר לתת לנזקקים עם צלחת סדר מלאה או עם ארוחה קטנה. לא נהוג לזרוק אוכל סתם ככה אבל גם זאת אפשרות.

אפשרות נוספת יכולה להיות ביצה או רגל מפלסטיק, מה שכנראה לא יהיה מקובל בקרב שומרי מסורת אך עבור חילוניים שעומדים על עקרונותיהם הצמחוניים זה יכול להיות פתרון.

אותם אנשים נחמדים שהועילו לסייע לי בעניין הצמחונות לא ידעו ממש לעזור לי בנושא הכשרות משום שאינם מגדלים בעצמם בע"ח, אך חברי למקצוע ידע להגיד לי ואפילו פרט.

עבור אוכלי קטניות כמעט ואין בעיה משום שהתפריט של התוכים לא משתנה כמעט בכלל, עדיין ניתן לתת תערובת השרייה, פירות וירקות כמובן כשרים בכל הדתות וכך גם דוחן.

מי שנותן כוסמת חייב לדעת שהכוסמת נחשבת לחמץ ולכן מומלץ להוציא אותה מתערובת ההשריה, גם כמובן גם לגבי גריסים או חיטה, אם כי לא כולם מוסיפים אותם לתערובת.

עם זאת שעועית, חומוס, שעועית ירוקה, תירס, וכו' אינם מהווים שום בעיה.

למי שאינו אוכל קטניות יש מעט יותר בעיות- אם כי ברוב הבתים פרט, אולי, לקיצוניים ביותר (אינני מבינה כלל בענייני דת, אבל זה גם לא נושא המאמר אז לא ניכנס לזה) מותר להחזיק את הקטניות בבית אך אסור רק לאכול מהם. "עם זאת" הוא מוסיף "חייבים לדאוג לשמור אותם בארון מוקצה ולבשל אותם בסיר נפרד שאינו משמש לבישול אוכל שאינו חמץ".

ולבסוף הוא מסיים ומזכיר נקודה חשובה "אם אנחנו שמים חמץ בארון מוקצה, חייבים למכור את החמץ במחיר סימלי וניתן לקנות אותו שוב באותו מחיר לאחר הפסח".

החמץ שהשארנו אמור להיות שייך כביכול למישהו אחר שאיננו יהודי משום שלנו כיהודים לא אמור להיות כלל חמץ לפסח.

המשכתי את המחקר הקטן שלי במרפאה וטרינרית ובחנות חיות

במרפאת "כל - חי" ברחובות ענתה לי ד"ר לימור מיארה :

"אם חייבים לעשות שינויים בתזונה של בעלי החיים זה חייב להיות תהליך הדרגתי כדי למנוע שלשולים כתוצאה מהשינוי הפתאומי. אבל בכל מקרה בשביל החיה עדיף שלא יהיו שום שינויים, ניתן להחזיק את האוכל שחושבים שהוא חמץ במקומות המיועדים לכך ולוודא שהם לא מגיעים למקומות הכשרים בבית".

כששאלתי אותה מה דעתה על מצות לתוכים, היא ענתה בשאלה "למה לנסות להרוג אותם בכוח?!"

גם בחנות החיות "ארץ החיות"  לא התלהב גדי, בעל החנות מהכשרת בע"ח לחג:
"הדבר היחידי הכשר לפסח הוא דוחן, אני יודע מה אמרו לך במקומות אחרים אבל אני לא אוהב לעבוד על אנשים." כששאלתי לגבי בעלי חיים אחרים ששומרים כשר , הבנתי שכנראה רק כלבים יכולים להיות שומרי כשר משום שרק עבורם טרחו לייצר אוכל כשר, "האמת" אומר גדי , "ממש לא כדאי לעבור לאוכל הזה"

וכנראה שהוא צודק כי גם הוטרינרים אינם ממליצים להעביר את הכלבים לאוכל באיכות ירודה במקום האוכל האיכותי הרגיל שהם אוכלים בדרך כלל.

האוכל הכשר לכלבים הוא אוכל ישראלי שאיכותו נמוכה מאוד וערכו התזונתי נמוך, גם עבורם מעבר פתאומי עלול לגרום לשלשולים שכמובן אינם רצויים לנו וגם לא להם.

עבור כל שאר בעלי החיים, לא ידוע על אוכל כשר לפסח- בין אם מדובר בחיות מחמד נפוצות כמו דגים או חתולים, ובין אם מדובר במכרסמים- אוגרים, ארנבים, צ'ינצ'ילות, עכברים, שרקנים וכו', אשר האוכל שלהם אינו כשר. שני הדברים הכי חשובים לזכור הם שבעלי החיים אינם צריכים לסבול בגלל שאנחנו שומרים על הדת, תזונתם ובריאותם חשובה מאוד והם תלויים בנו למילוי צרכים אלו. גם אם אנחנו רוצים לשמור על הדת שלנו- זה לא חייב לבוא על חשבונם. מי ששומר באדיקות ולא מצא פתרון ראוי לדו קיום של בעל החיים שלו יחד עם הדת- מומלץ שיפנה לרב השכונתי שלו בבית הכנסת וישאל לעצתו, הרי גם התנ"ך עצמו תומך ביחס נאות לבעלי החיים וכבוד לכל יצור חי. הדבר השני שחשוב לזכור הוא שכולנו עם אחד, בין אם אנו מקפידים מאוד על המסורת ועל כללי הסדר, או אם אנחנו משתמשים בביצה מפלסטיק ומדלגים על כמה פסקאות כדי למהר ולהגיע לאוכל, כולנו בני אדם וכולנו אוהבים את חיות המחמד שתלויות בנו.

שיהיה חג שמח לכולם.... ובתאבון.