חפש בעלי מקצוע:

סוסים בסרטים: האם הם באמת נפצעים?

28/08/2006 | מאת מערכת Petnet

ליאת שנהב, מדריכת רכיבה מוסמכת בעלת בית-הספר לרכיבה כפר אביב, אשר התעמקה בנושא השימוש בסוסים בסרטים, מסבירה כיצד מתנהל יום צילומים בהשתתפות סוסים





מי מאיתנו לא ראה בחייו סרט הוליוודי עתיר תקציב בהשתתפות עשרות סוסים - כשהם דוהרים, נלחמים, נפצעים וגם מתים ותהה אם הם באמת נפצעים ואיך זה באמת עובד? 
 

השתתפות סוסים בסרטים 
 

בעלי חיים היו בשימוש בסרטים מאז הולדת הקולנוע. הם לעולם לא מפסיקים להדהים אותנו ביכולות שלהם. לצערנו, בעלי חיים רבים נוצלו, נפצעו ואף נהרגו במהלך עשיית הסרטים, כאשר המקרים הנתעבים ביותר של הזנחה וניצול בעלי חיים בתעשיית הסרטים היו כלפי סוסים. הסוסים נמצאים בשימוש כה רב בסרטים תקופתיים כדי ליצור הפקה מדויקת מבחינה היסטורית. אך רבים מהסוסים המשמשים במערבונים למשל, נאלצים לסבול במהלך צילומי הסרט.


ברוב המקרים, סוסים שמשתתפים בסרטים מושכרים מסוחרי סוסים לתקופת הסרט. חלקם שייכים לבעלים פרטיים שמעוניינים להתנסות בהשתתפות בסרט. למשל, בסרט "רמבו" שצולם בישראל בשנת 98', הסוסים האפגניים שהשתתפו בסרט הגיעו מהשבטים הבדואים אל סענא ואבו כף, ובסרט צולמו בעליהם האמתיים - רוכבים בדואים. סוסי פעלולים או כאלה שמבצעים נפילות בסרט, נרכשים לעיתים עבור הסרט במיוחד, מכיוון שקיים עבורם סיכון גבוה יותר. בסיום הצילומים לסרט הם נמכרים.
 

לאורך השנים התרחשו כמה אירועים טרגיים, שהיוו נקודות מפנה בדעת הקהל האמריקאית לגבי השתתפות בעלי חיים בסרטים. בין הארועים הקשים היה מותו הטרגי של סוס בזמן צילומי הסרט "ג'סי ג'יימס" משנת 1939, לאחר שאולץ לקפוץ מצוק אל תוך נהר סואן. האמצעי שנועד לגרום לו לעשות זאת היה מתקן שיפוע חלק, שכאשר הוטה אילץ אותו להחליק אל תוך הצוק. אירוע נוסף אירע בשנת 1979, בעת צילומי  הסרט "שער גן עדן", בו נפצע סוס באורח אנוש, כאשר חומר נפץ  שהונח מתחת לאוכף שלו התפוצץ, ונאלצו להרדים אותו. בעקבות זאת, ב-1980 העניקה תעשיית הבידור בארה"ב ל-AHA סמכות בלעדית להגן על בעלי החיים בסרטים באמצעות חוזה בינם לבין גילדת שחקני הקולנוע.


עקרונות "האגודה האמריקאית ההומנית"


לצורך הפיקוח על תנאים נאותים לבעלי חיים בסרטים הוקמה בארה"ב "האגודה האמריקאית ההומנית" ( AHA-American Humane Association), שניהלה מאבק ממושך ומתוקשר עבור זכויות בעלי חיים. רק בשנת 1979, לאחר שנים של מאבק, קיבלה כלים חוקיים לאכוף את הפיקוח על רווחת בעלי החיים בצילומי סרטים.

ניתן לדעת אם היחס לבעלי החיים בסרט שראיתם היה בפיקוח של ה-AHA אם בסוף הסרט מופיע הכיתוב "אף בעל חיים לא נפגע במהלך הצילומים של הפקה זו". הכיתוב הזה מעיד על כך שארבעת העקרונות המרכזיים שקבע ה-AHA נשמרו במהלך צילומי הסרט והם:

  •  אף חיה לא תיפצע או תיהרג לשם צילום סרט.
     
  • אם יש חובה לנהוג בחיה באופן לא הומני על מנת שהיא תבצע פעולה כלשהי, אזי אין להשתמש בחיה.
     
  • בעלי החיים אינם אביזרים - אם משתמשים בהם כרקע או אמצעי למשיכת תשומת לב של חיה שכן מצולמת, אזי אותם עקרונות שמיושמים כלפי החיה המצולמת יופעלו לגביה.
     
  • בעלי חיים בהקשר זה כוללים את כל היצורים החשים בהם ציפורים, דגים, זוחלים וחרקים.

לאחר שהצילומים הסתיימו, ה-AHA מפרסם ביקורת על הסרט, המתארת כיצד צולמה הסצנה עם בעלי החיים. אחר כך הוא מדרג כל הפקה על בסיס היחס לבעלי החיים בה בלבד.


כך לדוגמה, בסרטו של רוברט רדפורד משנת 1998, "הלוחש לסוסים", שקיבל ציון "עובר" מה-AHA  ובסיומו מופיע הכיתוב המדובר, דאג לנקוט בפעולות מקדימות לשמירה על רווחת הסוסים: למשל השתמשו בסוסים חיים כדי "להכין" את הצילומים, ובזמן הצילומים עצמם השתמשו במודלים ואנימציות ממוחשבות כאשר היה חשש לפציעה פוטנציאלית;  בסצנות שהראו התרוממות או נפילות השתמשו בסוסים פעלולנים שאומנו במיוחד ומאמניהם עמדו בצד והורו לסוסים באמצעות סימנים, תנועות ידיים ופקודות קוליות.
 

בסרט "טקסס ריינג'רס", שקיבל אף הוא את האישור מה-AHA, הקפידו, בין היתר, כי כל ירייה תצולם כ-50 מטרים לפחות מבעל חיים נוכח בצילומים, וכמו כן נעשה שימוש בכמויות מוגבלות של אבק שריפה כדי להפחית את עוצמת הרעש, ובכך להפחית את הסיכוי להפחדת הסוסים.
 

מתי AHA  פוסלים סרטים?

ציון "לא עובר" מה-AHA ניתן לסרטים בהם נעשה שימוש מכוון בשיטות אכזריות כלפי בעלי החיים, וברבים מהם מדובר בסוסים. פעולת הפלת הסוסים היא השיטה הנפוצה ביותר שבגינה ניתן ציון זה. בנוסף למתקן השיפוע שציינו קודם, נוהגים להשתמש במתקנים אכזריים נוספים על מנת להראות סוס נופל.

 

בסרט "קונאן הברברי" משנת 1982 סוסים נזרקו למצב "סלטה" באוויר תוך שימוש בחוטי תיל מכשילים. קרסולי הסוסים נאזקו בחוטים שהובילו לרוכב. בעת הצילום, הרוכב משך את החוט, כשהוא גורם לרגלי הסוס לקרוס תחתיהן, ואחד הסוסים אולץ ליפול על יתדות מחודדים. כיום יש טכנולוגיות ממוחשבות מתקדמות שמאפשרות לחקות במדויק את בעלי החיים ולהימנע מהצורך לסכן אותם.


סוסים בתעשיית הסרטים בישראל


צילום סרט עם סוסים או בעלי חיים בכלל בישראל מחייב קבלת אישור מרשות שמורות הטבע והגנים.

האישור נדרש לשם בניית אורוות ארעיות עבור הסוסים באתר ובמיקומי ההסרטות. הסוסים עוברים פרזול, נרחצים ומוברשים, ומקבלים חציר מאיכות טובה. בדיקת וטרינר ופיקוח הן חלק מהבדיקות שאמורות להיערך לפני ההסרטה ולאורך הסרט, אך לא תמיד מתבצעות.

כל הסוסים והרוכבים מבוטחים.


ליאת שנהב, מדריכת רכיבה מוסמכת בעלת בית-הספר לרכיבה כפר אביב, אשר התעמקה בנושא השימוש בסוסים בסרטים, מסבירה כיצד מתנהל יום צילומים בהשתתפות סוסים: "במהלך צילומי הסרט הסוסים עובדים לעיתים עד 8 שעות ביום, בהתאם למורכבות התרגיל או הסצנה. הפעלולים הנפוצים בסרטים הם  נפילה, קפיצה ושכיבה. לדוגמה, קטע של רוכב אחד יצריך חזרה על קטעים שהסוס והרוכב מבצעים. הרבה פעמים הרוכב מוחזק, ולמעשה הסוס נרכב ע"י המאמן מן הצד, שנותן את הפקודות או הפעולות. במקרה שהשחקן הוא הרוכב, נדרשת יותר מיומנות מצידו. סצנות של רכיבה, למשל של קבוצה גדולה בדהרה, יכולות להצטלם בטייק אחד ולעבור ללא עריכה".
 

ישנם קטעים של צילומי נפילות, שדרושים עבורם מאמנים מיומנים, שיבצעו את הסצנה ללא כאב או סבל לסוס וללא פציעה. שכן, לפי החוק אסורה קשירת רגליים כדי לגרום לנפילת סוס. עם זאת, ישנם סרטים שעדיין משתמשים בטכניקה הזאת".  
 

האם במהלך הסרטים שצולמו בארץ נהגו בסוסים באופן לא הומני?


בסרט "סהרה" (בכיכובה של ברוק שילדס) שצולם בארץ, היה צוות ספרדי שהתאכזר לסוסים, בטכניקות שנועדו לקצר תהליכי אילוף, וכללו שימוש בחוטמיות ודורבנות חדים במיוחד. כך, במקום לאלף את הסוס תוך סבלנות, התמדה ועדינות  גרמו לסוס כאב, שנועד לזרז אותו להתמקם הרחק מהכאב. כמו כן, היה חשד לשימוש בהכשלה של הסוס בחבלים כדי להפילו.

 

טכניקות אכזריות נוספות שהיו בשימוש בסרטים בישראל כללו הרכבה של אביזרים חדים על החוטמית, שממוקמת מעל החלק הרך באף הסוס, הגורמים לכאב ודימום. דורבנות נמצאים בשימוש גם ברכיבה לצרכים ספורטיביים, ותפקידם לשמש כסמנים לתקשורת עם הסוס: לחיצה עדינה במיקום מסוים תלמד את הסוס לבצע פעולה וכאשר יבצע אותה יזכה בהרפיה.

 

בורות, חוסר מודעות וחוסר ניסיון עלולים להביא לשימוש מוגבר בסימן הדורבן, מה שגורם לסוס להפוך לקהה בתגובותיו לבקשות הרוכב, שבתורו מפעיל יותר לחץ. לצערי, מעט מאד טכניקות מתייחסות לתקשורת שבאה ממקום של חיזוק חיובי והבנה שהסוס הוא בעל חיים רגיש, שמסוגל ללמוד מהתנסות, כמו גם לקיחת הסוס כשותף פעיל, תקשורתי ומבין- חלק מצוות שאין בו שולט או נשלט, מנהיג ומונהג. בקיצור, יחס שבא מאהבה."
 

האם יש העדפה לסוס ממין מסוים, או שזה לא משנה?


"סוסים זכרים הם לרוב יותר מרשימים אם אינם מסורסים. אך אם רוצים סוס יציב במצבי הרוח והאופי משתמשים בסוסים מסורסים. הנקבות הן יציבות בדרך כלל,  למעט בתקופת הייחום. עם זאת, כל מאמן והעדפותיו הוא. לעיתים יש סוסים שמתאימים במיוחד לסצנה ואז אין קשר למין הסוס."
 

לסיום, מה התפיסה האישית שלך לגבי נושא הסוסים בסרטים?


"הפיקוח אינו מספק, וברור לי שיש עדיין סוסים וחיות שסובלים באימונים ובצילומים. זה נכון גם לגבי ספורט או עבודה עם סוסים. ככלל, כאשר גישת המאמן מבוססת על שיתוף פעולה, הערכת הסוס ויחסי גומלין עמו, שאינם פוגעים בחיה פיזית ונפשית- אני שקטה."

מאת: תמר מרי

אולי יעניין אותך:

קניון לחיות - גארדן סנטר בבאר שבע

קניון לחיות - גארדן סנטר בבאר שבע

מוכרים באהבה! המקצוענים בשירות ובאיכות

להמשך קריאה »

רשת זולו

רשת זולו

כל חיה והזולו שלה. מונה 10 סניפים ברחבי הארץ

להמשך קריאה »