כאשר מסתכלים לאחור וסוקרים את השנים שחלפו מאז הוקמה יחידת "חיות וחברה" ב-1996, אפשר לראות את ההתפתחות העצומה שחלה בארץ בשטח יחסי הגומלין שבין אנשים לבעלי חיים. כיום, אנשים רבים, מאות ואולי אף אלפים, עובדים במגוון רחב של תחומים בשטח זה: טיפול, סיוע, חינוך והדרכה בעזרת בעלי חיים. התוצאות מדברות בעד עצמן ומצדיקות את התמורות הנרחבות ואת ההצטרפות המסיבית של האנשים העוסקים בו. עם זאת, אליה וקוץ בה. חלק מן העוסקים בתחום חסרים הכשרה והסמכה מקצועית-טיפולית ולמרות זאת מחשיבים ומגדירים עצמם כמטפלים בעזרת בעלי חיים. התייחסות שכזו פוגעת בצרכני הטיפול, במטפלים שעברו הכשרה מתאימה ובתחום הטיפול בעזרת בעלי חיים כולו. דוגמה למגמה זו ניתן לראות בבירור בתחום הרכיבה הטיפולית. מספר המקומות המציעים טיפול ברכיבה הוא עצום, אך ברבים מהמקומות אין לעוסקים כל הכשרה כמטפלים מוסמכים ברכיבה. לפיכך, החשיבות הראשונה במעלה היא שהעוסקים בתחום יוצגו על פי ההכשרה שאותה קיבלו והמוסד שבו למדו.
בניגוד למקצועות אחרים, שבהם אנשי התחום מאורגנים בגילדות מקצועיות, תחום הקשר בין אנשים לבעלי חיים טרם הוגדר מהבחינה המקצועית. כתוצאה מכך, לא קיימות מסגרות שבהן יכולים העוסקים בתחום לעבור השתלמויות ולערוך מפגשים לשם הפריה מקצועית הדדית. מכאן החשיבות וההכרח בקיומם של כנסים וימי עיון ייחודיים ומיוחדים. יחידת "חיות וחברה" תמשיך לתמוך ולארגן אירועים כאלה, על מנת למלא חוסר זה, ותמשיך בעבודתה הנאמנה על מנת להרחיב את התחום מבחינת אקדמית ומקצועית.
